ערך זה עוסק בחודש בלוח העברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראואלול (פירושונים).
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אֱלוּל (מאכדית:ulūlu[1][2]), הואחודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף הקיץ והוא מאופיין במנהגיתשובה וסליחות לקראת הימים הנוראים.
בחודש אלול 29 יום.א' באלול חל בימים ראשון, שני, רביעי או שישי.
מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הוא מתקופתגלות בבל[3][2]. יש המקשרים אותו למילה "אולולו", שפירושה באכדית "קציר", היות שהוא חל בסיום תקופת הקציר (באכדית: lulu)[4]. בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם קיצוץ התאנים בתקופה זו. השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה[5]. בקרב עדתביתא ישראל החודש נקראלול.
הסבר נוסף לשם הוא "אלל" – בארמית חיפוש. הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים[6].
מזלו של החודש הואמזל בתולה[7]. יש המוצאים לכך אסמכתא בפסוק הקושר את המילה בתולה עם תשובה: "שובי בתולת ישראל – שובי אל עריך אלה" (ירמיהו,ל"א,כ')[8]. בלוח השנה במגילות קומראן מזל אלול הואמזל מאזניים.
אטימולוגיה עממית[9] מייחסת לחודש אלול אתראשי תיבות של הפסוק:אנילדודיודודילי (שיר השירים,ו',ג'). לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו כן, ארבע המילים נגמרות בי'. ארבע פעמים י' בגימטריה הן 40, מספר המסמל את ארבעים הימים שבהם היה משה על הר סיני לצורך קבלת התורה, וכנגד ארבעים ימי הרצון שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים. ביטוי נוסף לקרבה מיוחדת זו של חודש אלול ישנו בביטוי "המלך בשדה" המבוסס על משל שלהאדמו"ר הזקן. על פי משל זה, בימי אלול הקב"ה נמשל למלך בשדה שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל יהודי בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו ותפילותיו, כמו מלך היוצא מארמונו אל השדה לפגוש את בני עמו.
ראשי תיבות נוספים לשם החודש נמצאים בפסוק: ומל ה' אלוהיךאתלבבךואתלבב זרעך (דברים,ל',ו'); להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).
רמז נוסף רמזו בפסוק ממגילת אסתראישלרעהוומתנותלאביונים (אסתר,ט',כ"ב), לרמז על תיקון העניינים שבין אדם לחברו בתקופה זו.
לדעתרבי מאיר,א' באלול הוא ראש השנה למעשר בהמה[10]. לדעתרבי שמעון ראש השנה למעשר בהמה הואא' בתשרי, ולכןבן עזאי שחשש לשתי הדעות, הורה ש"האלוליים מתעשרין בפני עצמן" (=את הבהמות שנולדות באלול יש לעשר בנפרד, ולא לצרפן לא לשל השנה שעברה ולא לשל השנה הבאה)[11].
בתקופה בה היומקדשים את החודש לפי הראייה היה חודש אלול נמנה עם ששת החודשים בשנה בהם היו יוצאיםשליחי בית דין ליישובים המרוחקים ממקום ישיבת הסנהדרין כדי להודיע לעם באיזה יום קידשו את החודש, ובכך יידעו מתי יחול המועד הקרוב – ובחודש אלול: ראש השנה. אף על פי שמזמנו שלעזרא הסופר חדלו מלעבר את חודש אלול והוא לעולם היה בן 29 יום, כיוון שבתקופתחז"ל חזרו לעבר את אלול לפעמים, היה צורך לשלוח שליחים[13].
חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מסוגל לתפלות להיענות וכמו שאמרו רבותינו שראשי תיבות אלול הואאנילדודיודודילי, וגם נוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". הספרדים והתימנים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש, ואילו האשכנזים נוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע או שבוע וחצי האחרון לפני ראש השנה[14].
בחסידות מקובל לומר במעלת חודש אלול שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם[15][16] אי לכך הוא זמן מסוגל. על פי חז"ל, לאחר שנשברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השנִיים, וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור.
משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשיתנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רביישראל מסלנט, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת י"ד בספרו "אור ישראל")[17].
בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (תהילים,כ"ז), מראש חודש אלול ועדהושענא רבה פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירתעלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירתשיר של יום[18]), ובערב בתפילת מנחה לנוסח ספרד[19], ולנוסח אשכנז בתפילת ערבית[20]. ובכמה מקהילותצפון אפריקה נהגו לומר כל השנה[21].
אחד הטעמים לאמירת מזמור זה הוא הרמז שכתבמדרש שוחר טוב[22] על פסוקו הראשון של הפרק – "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה, או לגרסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
הראשון שמזכיר מנהג זה הוא רביחיים הכהן, תלמידו המובהק של רביחיים ויטאל[23].
מנהג נוסף הנהוג בקרביהדות אשכנז הוא לתקוע בשופר בכל ימות החול בחודש אלול[24]. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת מנחה או תפילת ערבית. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות שלתשר"ת (תקיעהשברים תרועהתקיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדרתשר"ת תש"ת תר"ת. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המילים"תענו ותעתרו" בקדיש שבסיום הסליחות[25] ויש המוסיפים אף בעת אמירתי"ג מידות.
מקור המנהג הוא כנראה במנהג ארץ ישראל הקדום, והוא נזכר בפיוט לראש חודש אלול[26] מאת רביפינחס ברבי יעקב הכהן[27]. שני טעמים נאמרו על מנהג התקיעה בשופר בחודש אלול:
א)פרקי דרבי אליעזר[28]:”בראש חודש אלול אמרהקדוש ברוך הוא למשה: "עלה אלי ההרה", והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עולה להר שלא יטעו עוד אחרעבודה זרה, והקדוש ברוך הוא נתעלה אותו היום באותו שופר שנאמר: "עלה אלהים בתרועה, ה' בקול שופר", ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה.”
ב) טעם נוסף מביארבי יעקב בן אשר, בפתיחת הלכות חודש אלול בספרוהטור”וכל החדש (תוקעים) – כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג): "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"”[29].
בחודש אלול נהוג להרבות באמירת מזמוריתהילים. בספרמטה אפרים מובא מנהג לומר בכל יום מימות החול אחרי התפילה, מראש חודש אלול עד ראש השנה, עשרה מזמורי תהילים בציבור, וכך לסיים את כל התהילים פעמיים (300 מזמורים, כמנין "כַּפֶּר")[30].בקרב חסידיחב"ד נוהגים לומר בכל יום מימי חודש אלול, עדיום הכיפורים, שלושה פרקי תהילים. את אמירת הפרקים הנותרים משלימים במהלך יום הכיפורים עצמו. מנהג זה מיוחס להוראתו שלהבעל שם טוב לתלמידוהמגיד ממזריטש[31].
יש שנהגו להוסיף בחודש אלול בכל איגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה"[32].
היו קהילות שבהם היה השמש מכריז לאחרתפילת מנחה: "שובו בנים שובבים"[33].
ראשי ישיבות מסוימים מהמגזר הליטאי נהגו לאסור על תלמידיהם לערוך נישואין במשך חודש אלול, בטענה כי הדבר פוגע בלימודיהם[34].
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:אלול |
 ציטוטים בוויקיציטוט:אלול |
מתיה קם,חודשי השנה בלוח העברי הקדום, באתרהספרייה הווירטואלית של מטח| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
