הסניף הישראלי של אינטל נוסד בשנת1974 בידידב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. סניף זה היה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לתחומי ארצות הברית. פרוהמן עבד, החל משנת 1969, במרכז הפיתוח של החברה בקליפורניה, ועסק בתכנון רכיבי זיכרון מבוססימוליכים למחצה, והמציא את ה-EPROM (רכיב זיכרון הניתן למחיקה ולתכנות) הראשון. בתקופת עבודתו שם הצליח לשכנע את בכיריה, במיוחד את נשיא החברהאנדי גרוב, להשקיע בישראל.
בסוףשנות ה-70 החליטה החברה לבחון אפשרות של הקמת מפעל למוליכים למחצה בירושלים על ידי צוות בהנהגתו של דב פרוהמן.רשות ההשקעות וממשלת ישראל הציעו לחברה חבילת תמריצי השקעות שהייתה מקובלת באותו זמן באזור ירושלים. בנוסף קיבלה החברה מימון להכשרת עובדים ישראליים במפעלי החברה בארצות הברית. בשנת1980, החלה בהקמת המפעל בפארק המדעהר חוצבים בירושלים, בהשקעה של 50 מיליון דולר.[2] המפעל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצרפרוסת סיליקון עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). בסוף 2009 החלו להפגין במשך מספר שבועות מאותחרדים, שצעדו מהשכונות החרדיות להר חוצבים כל שבת, במחאה על כך שאינטל מפעילה את קו הייצור שלה גם בשבתות. למרות ההפגנות הייצור בשבתות במפעל נמשך.[3] באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה.[4]
בשנת1989 הגיע הייצוא של אינטל ישראל לכ-125 מיליון והיא העסיקה 870 עובדים.[5]
בשנת1998, הוקם גם מרכז פיתוח בהר חוצבים, עם 80 עובדים, על בסיס מרכז הפיתוח של חברתDEC שנרכש על ידי אינטל. במשך השנים התרחב המרכז לכ-1,200 עובדים.[6]
בין השנים 1996 ל-1999 הקימה אינטל מפעל בפארק התעשייה קריית גת, תחת השםFab 18. בשנת 2006 פתחה אינטל באותו מתחם בקריית גת מפעל נוסף בשם FAB 28 שמאז הוא מפעלה העיקרי בישראל. לאחר הקמת FAB 28, מכרה אינטל ישראל את FAB 18 הישן לטובת הקמת חברתנומונוקיס. לימים נמכרה חברת נומוניקס לחברתמייקרון טכנולוגיה, יצרנית שבבים אמריקאית, ובשנת 2013 העבירה חברת מייקרון את FAB 18 חזרה לרשותה של אינטל ישראל והאחרונה חידשה וצירפה אותו כחלק ממפעל FAB 28 הנוכחי, תחת השם FAB 28A. בסוף שנת 2010 עשתה אינטל ישראל היסטוריה בעולם ייצור השבבים כאשר הצליחה לייצר ב-FAB 28 פרוסת סיליקון מושלמת (Perfect Wafer), כאשר 100% מהפרוסה נוצל לשימוש.
באוקטובר 1999, רכשה אינטל את יצרנית השבבים הישראלית DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולרים במזומן. זה היה הסכום הגדול ביותר ששולם במזומן תמורת חברה ישראלית, עד אז. DSPC הוקמה בשנת 1987 על ידי היזםדוידי גילה ועסקה בפיתוח שבבים דיגיטליים לטלפונים סלולריים.[7] בשנת 2006 מכרה את DSPC, בפחות מ-600 מיליון דולר, לחברתמארוול טכנולוגיות.[8]
ב-2012 העסיקה חברת אינטל 8,500 איש בישראל, ב-2013 היו לה 9,855 עובדים,[1] ובשנת2020 עמד מספר עובדי החברה בישראל על כ-14,000.[9] היא מעורבת בהעסקתם של כ-20,000 מועסקים במעגלים נוספים. ב-2012 עמד היקף הרכש שלה מחברות ישראליות על 737 מיליון דולר. הייצוא של אינטל ישראל לשנה קפץ מ-1.4 מיליארד דולר (2008), ל-2.2 מיליארד דולר (2011), 4.6 מיליארד דולר (2012), 3.8 מיליארד דולר (2013),[10] ו-4.25 מיליארד דולר (2014).[11] מאז 1999 ועד שנת 2013 יוצרו באינטל ישראל כמיליארד שבבים. אינטל נחשבת לאחת מהחברות הרווחיות בישראל. היא מדורגת בצמרת העסקים בעליאחריות חברתית גבוהה, בשל תרומותיה לחברה הישראלית. כמעט כל עובד שני בה משתתף בהתנדבות בפעילות קהילתית תורמת. בשנת 2012 זכתה אינטל ישראל בפעם החמישית ברצף בתואר "חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבודה בה", וב-2013 זכתה במשאל BDI במקום השני ברשימת החברות הישראליות שהכי טוב לעבוד בהן.
ב-2012 וב-2013 הייתה אינטל מטרה לביקורת כפולה: מצד אחד היא הותקפה על שיעור המס הנמוך שהיא חייבת בו (בהתאם להסכמים שנחתמו בינה לבין ממשלות ישראל) ומצד שני - על החלטתה להקים את מפעל המיקרו-מעבדים החדש שלה באירלנד ולא בישראל (בינואר 2013 החליטה אינטל להקים את המפעל החדיש באירלנד, בשל הטבות המס העדיפות שהבטיחה להממשלת אירלנד, להשקיע בהקמתו כ-4 מיליארד דולר, ולהעסיק בו 4,200 עובדים ועוד אלפי מועסקים חיצוניים).
בדצמבר 2020 הודיעה אינטל שהיא עוברת בייצור השבבים מגאומטריית 14 ננומטר ל-10 ננומטר. אך היא סופגת ביקורת כיוון שהמתחרות שלה מקדימות אותה ומייצרות בייצור סדרתי שבבים ב-7 ננומטר.
בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז נחשב למרכז חשוב ומוערך באינטל, שתרם רבות לעמידה מוצלחת בתחרות בין אינטל ל-AMD, במיוחד עם מעבדי Core 2. בין המוצרים החשובים שפיתח המרכז כלולים פיתוח המעבד80386 ששימש במחשביIBM PC,[13] פיתוח מעבדפנטיום עם רכיבMMX לעיבוד וקטורי, רכיב התקשורת Fast Ethernet הראשון של אינטל, ומעבדים בהםCentrino[14] (שפותח תחת השמות "בניאס" ו"דותן"), "יונה" ו"מרום" -מעבדים מרובי ליבות ואלחוטיים. עוד פותחו באינטל ישראל משפחת מעבדים לסלולר ולמחשבי כף יד: "מניטובה", "חרמון" ו"תבור". בשנת 2009 פותח באינטל ישראל מעבד "סנדי ברידג'" המיוצר בטכנולוגיית 32 ננומטר, שאחד החידושים בו הוא שילוב מעבד גרפי לצד מעבד מרכזי.
בישראל פותחה מצלמת RealSense, שמקנה למכשירים יכול ראייה מרחבית וניתוח הסביבה, כוללזיהוי פנים. באוגוסט 2021 הודיעה אינטל על סגירת פעילות זו, והעברת המהנדסים העוסקים בה ליחידות אחרות של החברה.[15]
בשנת1999 רכשה אינטל אתDSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר.[7] DSPC הפכה למרכז הפיתוח של אינטל לשבבים עבור טלפונים סלולריים, תחום שבו לא פעלה קודם. אך ב-2006 מכרה אותה לחברתמארוול טכנולוגיות תמורת 600 מיליון דולר בלבד.[16]
בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולרים.[17]
במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית שלה יכולות בתחום ה-WiMAX.[18]
בספטמבר 2010 רכשה אינטל את חברת נאוקלאוס הישראלית שמציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, במיליון דולר בלבד.
ביולי 2011 היא רכשה את חברת ההזנק הישראלית גרפטק (GraphTech Computers), שפיתחה שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, בסכום של כמה מיליוני שקלים.[19]
באוקטובר 2011 רכשה אינטל את חברת ההזנק הישראליתטלמאפ לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, בסכום שבין 250 ל-300 מיליון דולר.[20] אינטל סגרה את החברה לאחר פחות משנתיים.[21]
ביולי 2013 רכשה את חברת ההזנק הישראלית עומק אינטראקטי, שפתחה תוכנה המאפשרת ליצור ממשק זיהוי מחוות המבוסס על מידע ממצלמות תלת-מימד.[22]
במרץ 2016 רכשה אינטל את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר.[23]
במרץ 2017 רכשה אינטל את חברתמובילאיי הישראלית העוסקת בתחוםרכב אוטונומי, תמורת סכום של 15.3 מיליארד דולר.
במאי 2020 רכשה אינטל אתMoovit הישראלית בכ-900 מיליון דולר.[25]
בדצמבר 2021 רכשה אינטל את חברת "סקרינוויט טכנולוגיות".[26]
בפברואר 2022 הודיעה אינטל על רכישתטאואר סמיקונדקטור תמורת 5.4 מיליארד דולר,[27] אך העסקה לא יצאה לפועל עקב התנגדות של המאסדר הסיני, ואינטל תשלם לטאואר 353 מיליון דולר דמי ביטול.[28]
פארק מת"ם, חיפה - מרכז הפיתוח הראשי של אינטל בישראל, עוסק בפיתוח חומרה ותוכנה ובפתרונות מחשוב. ביוני 2010 חנכה את "הבניין הירוק" החדש של מרכז הפיתוח, שהוקם בהשקעה של כ-450 מיליון שקל. זהו הבניין הראשון בישראל שקיבל הסמכת LEED Gold, המוענקת על ידי המועצה האמריקנית לבנייה ירוקה.[30]
הר חוצבים, ירושלים - מרכז פיתוח לתוכנה משובצת ורכיבי מחשוב ותקשורת. בעבר היה באתר גם מפעל (Fab 8).
פארק התעשייה, קריית גת - באתר שני מפעל ייצור (Fab28A,Fab28) למעבדים בטכנולוגיה מתקדמת. המפעל השלישי באתר (Fab38) נמצא בהקמה, בהשקעה של כ-40 מיליארד שקל ואמור לייצר שבבים בטכנולוגיית Intel 20A, המקבילה לטכנולוגית 5נאנומטר.[31]
קריית אריה, פתח תקווה - מרכז פיתוח למוצרי תקשורת שהוקם על בסיס החברותDSPC ואנוורה, שנרכשו בידי אינטל. המרכז היה ממוקם בפארק אזורים עד מאי 2019, עת שעבר למבנה חדש שאותו הקימה החברה בקריית אריה בהשקעה של 440 מיליון שקל.[32]
מרכזי פיתוח נוספים ממוקמים ברעננה,תל אביב,כפר סבא ויקום. החברה מתכוונת לרכז בקמפוס החדש בקריית אריה את כל העובדים באזור המרכז. על פי הערכה, מספר העובדים של החברה במבנה יהיה כ־2,000 כאשר יאוכלס במלואו.
אינטל סמיקונדקטורס - הוקמה ב-1978 בתחילה בצמוד למרכז הפיתוח בחיפה, ונוהלה על ידי אברהם גלבר. מטרתה הייתה העצמת החדרת הטכנולוגיה של אינטל בתעשיית ההיטק בישראל. במשך שנות השמונים, כחברה של כ-50 עובדי מכירות, תמיכה ואדמיניסטרציה – היא הפכה למובילה של כמעט ל-100% בהחדרת טכנולוגית המיקרומעבדים והמיקרובקרים של אינטל בחברות ההיטק בארץ דאז. מעל המסגרות הבינלאומיות של אינטל שהדגישו את הקשר עם משרדי המכירות, נוספו בארץ דגשים של כ-50% מעובדי החברה עוסקים בתחזוקה, הדרכה בהעברת קורסים מגוונים, ימי עיון טכניים ומסגרות תמיכה במהנדסי חומרה ותוכנה. שירותים אלה הקלו על חברות ההיטק הצעירות להקטין את הסיכונים, ולהגדיל את הפונקציונליות של המוצרים שלהם ולהתחרות בהצלחה.
ב-2008 סגרה אינטל את מרכז הפיתוח שלה ביקנעם עילית (על בסיס חברת אופלס שנרכשה בידי אינטל).[33]
מולי אדן - נשיא אינטל ישראל (2012 - 2015), סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ומנכ"ל קבוצת המחשוב התפיסתי.[39]
שלומית וייס - סגנית נשיא אינטל העולמית, ואחת המנהלות הבכירות באינטל ישראל, בין השאר מנהלת קבוצת NDG (Network Development Group)
זיוית כץ-צמרת - סגנית נשיא אינטל העולמית, ייצור ותפעול, ואחת המנהלות הבכירות באינטל ישראל.
גדי זינגר - שימש סגן נשיא באינטל העלמית וראש חטיבת ה-Enterprise Processing Group, מונה להיות מופקד על פיתוח מעבד האיטניום בסוף 1998.[40] אחר כך שימש מנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל (2011–2015) וסגן נשיא בקבוצת הנדסת פלטפורמות ומנכ"ל קבוצת ארכיטקטורות ה-IP.[41]
אתר האינטרנט הרשמי של אינטל ישראל
אליחי וידל,סמי פרץ,מנכ"ל אינטל ישראל: למה קנינו את מובילאיי ב-15 מיליארד דולר - ומה התוכניות שלנו, באתרTheMarker, 20 באוקטובר 2017