רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אימפריאליזם היא שיטה מדינית הדוגלת בהרחבת שטח השלטון של המדינה, במטרה להגדיל את כוחה הפוליטי ואת עושרה על ידי השתלטות על ארצות אחרות וניצולמשאביהן. מקור השם במושגאימפריה, ריבונות פוליטית, למשלמדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני. במסגרת האימפריאליזם שלט מיעוט מהמדינה השולטת, על תושבי המדינה הנכבשת. השלטון היה שלטוןמפלה, לתושבים המקומיים לא היוזכויות אזרח וכל התנגדות שלהם לשלטון האימפריאליסטי דוכאה תוך שימוש בכוח. במחצית השנייה שלהמאה ה־19 הפכו מדינות רבות לאימפריאליסטיות. כל אחת מהן ניסתה להשתלט על כמה שיותר שטחים ומדינות, והדבר הפך למרוץ.
הגל הראשון של האימפריאליזם החל במאה ה־15, ונמשך עד לשנות ה־70 שלהמאה ה־19 (תקופה שבה הואצההמהפכה התעשייתית). בתקופה זו, הרעיון שהוביל את האימפריאליזם היה רעיון הסחר העולמי החופשי. לשם כך, הוקמותחנות מסחר אירופיות בחופי כל היבשות. כמו כן, נוצרו קשרים פוליטיים ועסקיים עם השליטים המקומיים למטרת סחר מוזל.התיישבות (קולוניאליזם) התבצעה רק באמריקה. המטרה בהתיישבות בשלב זה לא הייתה להשתלט על האוכלוסייה המקומית ו"לחנך" אותה בדרך אירופית, אלא לגרש או להכחיד אותה לשם ניצול מיטבי שלחומרי הגלם שברשותה[דרוש מקור]. הגל הראשון של האימפריאליזם התאפיין במעשי אכזריות כלפי הילידים, בכפיית שיטות עיבוד מסוימות עליהם ובסחר עבדים מפותח (בעיקר ביןאפריקה השחורה לקריביים ולברזיל).
הגל השני של האימפריאליזם, המכונהאימפריאליזם מודרני, החל עםהמהפכה התעשייתית באמצע המאה ה־19, והסתיים עם תהליך הדה־קולוניזציה באמצעהמאה ה־20, לאחרמלחמת העולם השנייה. בבסיס האימפריאליזם בתקופה הזו עמד רעיוןעליונות האדם הלבן על העמים הנכבשים וחובתו להפיץ אתתרבותו הנעלה (ואת הנצרות) גם ל"עמים הנחשלים". הגישה המרכזית קבעה כי העולם הטיל על האדם הלבן נטל – ללמד את המקומיים מהי התרבות "הנכונה" ולהביא אליהם את הקדמה האירופית. מבחינה כלכלית, חלה ירידה בגישת הסחר החופשי והמעצמות האימפריאליסטיות העלומכסי מגן כדי להגן על מוצריהם. הקולוניות (מושבות) לא נתפסו רק כמקור לחומרי גלם, אלא גם כשווקים למוצרים אירופיים. לשם כך השיגו האירופאים, באמצעות עליונותם הטכנולוגית והצבאית, שליטה פוליטית מלאה בקולוניות, כלומר שליטה ישירה, ולא באמצעות שליטים מקומיים כפי שהיה נהוג בגל הראשון. תקופה זו הייתה לשיא ההתפשטות הטריטוריאלית, ומעל 75% מהעולם היה בידי המעצמות האימפריאליסטיות.
יש חוקרים הטוענים כי גם לאחר המאה ה־20 ולאחר תהליך העצמאות שעברו הקולוניות השונות במאה הזו, קייםאימפריאליזם בלתי־פורמלי. לפי גישה זו, הגל השלישי של האימפריאליזם הוא שליטה כלכלית ופוליטית עולמית של מספר קטן של מעצמות ובראשןארצות הברית (בעבר גםברית המועצות). המעצמות הללו קובעות את סדר היום העולמי ואוכפות אותו באמצעות גופים הנמצאים תחת שליטתן, כמו האו"ם.
התפשטות מבחינה כלכלית: במאה ה־15 עברהאירופה תהליך של גידול דמוגרפי, שהוביל לפיתוח כלכלי. החל להתפתח מוסד ההלוואות. מנגנון זה אפשר לסוחרים ליטול הלוואות, ששימשו אותם למסעותתגלית; ולקניית סחורות ולמכירתן. בדרך זו התפתח מעמד הבורגנות, והעושר התחלק לעוד ועוד שכבות באוכלוסייה. גופים חדשים כמובנקים ובורסות אפשרו לאנשים להתאגד ולהשקיע בפרויקטים גדולים כמו מסעות תגלית.
עיור (אורבניזציה): התפתחות מעמד הבורגנות בערים הוביל לתהליך עיור. העיר הגדולה תלויה בסחורות מבחוץ לצורך קיומה, בניגוד לכפר, שיכוללקיים את עצמו.
סקרנות: רצון להבין את העולם ולחקור אותו. תקופה זו התאפיינה בריבוי מאמצים למיפוי. בנוסף, תקופת הרנסאנס העמידה את האדם במרכז (במקוםהאל) ואת יכולותיו להבין את העולם שסביבו ולהגיע בעצמו למסקנות כלפיו.
במקביל, האסלאם התפשט לאגן הים התיכון והשתלט על החלק הדרום־מזרחי של אירופה (הבלקן). נוצרה מעין סתימה של האזור מבחינת דרכי מסחר ותרבות. הדבר הוביל לכוח דחף למעבר בדרכים חדשות, כך נוצר הדחף לצאת לסחר האטלנטי, שהחל בפורטוגל.
השלטון המרכזי תמך פיזית ותרבותית במסעות השונים. אחד האנשים הבולטים בתקופה זו היה אחיו שלמלך פורטוגל,אנריקה הספן, שהיה נוצרי אדוק וראה במסעות הגילוי והכיבוש דרך להפצת הנצרות.
אסיה הייתה מקור למוצרימותרות עבור אירופאים עשירים:בשמים,משי,פורצלן,תבלינים (ששימשו הן לשימור בשר, שאפשר לספק מזון לקהל רחב יותר, והן כתרופות),סוכר וכו'. אנשים אלו הם שתמכו בכספם את המסעות.
טכנולוגיה ימית –פורטוגל הייתה הראשונה שנתנה את הטון בתחום זה, לא רק מבחינת המשא שמועמס על האוניות אלא גם המרחק שמגיעים אליו. הספינות החדשות שהתפתחו החל במאה ה־15 אפשרו התפשטות למרחקים גדולים.
תאוריה היסטורית־פוליטית גורסת כי האימפריאליזם הוא למעשה המשך ישיר של הקולוניאליזם שהחלבמאה ה־15. תאוריה זו טוענת שהקולוניאליזם היה השלב הראשון של האימפריאליזם, השלב שבו התרחשהאירופניזציה – הטמעת התרבות האירופית על ידי קבוצות פריפריאליות בקולוניות. השלב השני היה יישום המרקנטליזם, שמשמעו הגדלת הייצוא והקטנת הייבוא באותה קולוניה, ולאחר מכן הוצאת העושר מתוכה אל המעצמה השולטת. השלב השלישי, לפי תאוריה זו, הוא השלב האימפריאליסטי, שבו הקולוניות משועבדות לטובת המעצמה.
התאוריה הפסיכולוגית: מניעים של גאווה וכמיהה למעמד ולעוצמה הם שהניעו את המעצמות למעין תחרות לכיבושטריטוריות. המדינות המערביות חשות עליונות על מדינות הדרום מצד אחד, אך חסרות ביטחון אל מול המעצמות השכנות מצד שני.
התאוריה הכלכלית טוענת שהאימפריאליזם הוא השלב האחרון של הקפיטליזם. היות שלא נשארו מקומות להשקיע בהם באירופה, הייתה יציאה אל טריטוריות בעלות משאבי טבע שונים. זוהי טענה שהועלתה לראשונה על ידילנין ומאוחר יותר בגישותסוציאליסטיות אחרות.
תאוריה נוספת גורסת כי האימפריאליזם התפתח בעקבות הקמת המפעלים כחלק מהמהפכה התעשייתית שגרמו לייעול ייצור הסחורה. בעקבות הקמת המפעלים נוצרו כמויות גדולות של סחורה באמצעות כוח אנושי מועט, מה שגרם לגידול בשיעורי האבטלה (גורם נוסף לגידול באבטלה היה הגידול הדמוגרפי) ובכמויות הסחורה המיותרת. לכן, נוצר רצון בקרב הממשלות לפתוח שווקים למכירת הסחורה ולהגירה של אזרחים מובטלים למדינות הפחות מפותחות על מנת שיפתחו גם אותן.
את ניתוח התפתחות האימפריאליזם לא ניתן לנתק משני מרכיבים חשובים:
גישת עליונותהאדם הלבן – הגישה באותה תקופה הייתה שהעמים באפריקה ובמזרח הם עמים נחותים, ללא תרבות וללא ערכים. גישה זו מכונה "דרוויניזם חברתי". אחד ההוגים שהשפיעו על גישה זו היההרברט ספנסר, מחבר הספר "שרידותם של החזקים", תפיסתו השפיעה באופן ישיר על המעצמות האימפריאליסטיות.
התפתחות יכולת טכנולוגית – התפתחות אוניות, גשרים, כלי נשק חדשים – כל אלו סייעו להאיץ ולפשט את התהליך האימפריאליסטי.
