העיר נקראת על שםהעיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד העירעציון גבר, בתקופותממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמליהודית על שפתים סוף – "תחנת הצי המסחרי של העם העברי".[4] בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר", ומכיוון שהשם נטמע בציבור, הוחלט לקרוא למקום אילת אף שהעדויות הארכאולוגיות אז לא הוכיחו שהזיהוי מדויק.[5][6]
שטח השיפוט של אילת הוא 98,760דונם,[7] מה שממקם אותה כעיר החמישית בגודלה בישראל. משנת1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים), וממסים נוספים.
מקור השם אינו ידוע. אחת ההשערות היא שהמקור למילה "אילת", באה מהשורש העברי איל, שהוא גם השורש למילה אלה, שמשמעותה הוא האלה ארצישראלית,מיןעץ ממשפחת האלתיים.[8] השערה נוספת היא ש"אילת" למעשה באה מהמילה איל שמשמעותהכבש ממין זכר. זאת מכיוון שהאילים מוזכרים בתנ"ך פעמים רבות, בעיקר באזור הדרום.[9]
ראשיתו של היישוב בקצהו הצפוני של הים האדום, הייתה כנראה בעירעציון גבר, ששרידיה מצויים בתחומיירדן, קרוב אל הגבול עם ישראל. המקום נקרא תל אל-ח'ליפה. אילת הייתה עיר נמל ומסחר ומרכזנחושת. בתל אל-ח'ליפה נמצאה מצודה ריבועית בגודל של כ-100 על 100 מטר מתקופת הברזל. למצודה שער "מקראי"[דרושה הבהרה] בעל שני תאים מכל צד. בחלקה הצפוני של המצודה נמצא מבצר או ארמון. לדעת הארכאולוגנלסון גליק היה כאן גם מפעל התכה גדול של סיגי נחושת שהובאו מתמנע.[10] בחדר בארמון נמצא חותם עם ציור שלאייל ועליו כתובת "ליתם". על פי הארכאולוגנחמן אביגד,[11] יש ליחס את החותם ליותם בןעוזיה מלך יהודה. על פי סוגי החרסים הרבים שנמצאו באילת כתבנלסון גליק כי אילת היא עציון גבר שהייתה המרכז של חבל גדול. אך בזמן המקרא הם מופיעים כשני מקומות, וייתכן שעם השנים התחברו או שאילת הייתה מחוז בעציון גבר.
סטראבון הזכיר סיפורים על העיר אילה, היושבת בראש "המפרץ הערבי", המתפצל מצדו האחד לכיוון אילה ועזה וקרוי "המפרץ האילניטי" על שם אילה, ומצדו השני לכיוון מצרים.[16][17]דיודורוס סיקולוס מזכיר את "המפרץ הלאיאניטי" (על שם אילת, שיבוש מתוך בלבול עם הלחיאנים(אנ')), בו חיו בימיו בעיקרנבטים, ואחרים מזכירים את "המרץ האָילניטי".[18][19] בנבטית נקראה העיר "אילת".[20] סופרים שונים אחרים מתקופה זאת הזכירה את "אילה" והמפרץ הקרוי על שמה.[21] חלקם תיארו את האזור כקצה הדרומי שלפיניקיה.[22] במאה ה־3 לספירה עברה אילת מערביה לפלשתינה.[23]
המשנה[24] מציינת עיר בשם "אילת" בזמןבית המקדש השני, אך מדובר על עיר בטווח הליכה של יום אחד בלבד מירושלים, ואין זו אילת שלחוף הים האדום (יש משערים שהכוונה לבית גוברין).
לפי ההלכה אילת נחשבת כחוץ לארץ, מפני שהיא איננה בתוך גבולות "עולי מצרים"[25] שלארץ ישראל. לכך השלכות ההלכתיות רבות כגוןמצוות יישוב ארץ ישראל שאינה תקפה באדם המתיישב באילת או בערבה הדרומית, וכן לענייןקדושת שביעית שאין איסור בעבודת קרקע ואין בפרותיה קדושת שביעית. לענייןיום טוב שני של גלויות נחלקו האחרונים יש פוסקים[26] הסוברים שיש חיוב לעשות יום טוב שני מכיוון שהיא מוגדרת כחו"ל, ואחרים חולקים וסוברים[27] שמכיוון שבזמןבית המקדש השלוחים היו יכולים להגיע ולעדכן על קידוש החודש, לכן אילת נכללת בגדר ארץ ישראל לעניין יום טוב. כמו כן, בשלאיסור יציאה מארץ ישראל, לדעת הסוברים שהאיסור חל על גבולות עולי מצרים, ולא עלגבולות הארץ המובטחת היציאה לאילת בעייתית ובעיקר לכהנים האסורים ביציאה מהארץ משום "טומאת ארץ העמים", אך פוסקים שונים סוברים להתיר משום צורך המדינה ועוד סיבות.
בכתביהם של היסטוריונים ערבים מימי הביניים, מופיע הסכם ביןמוחמד ליהודי אילת,ג'רבה ואדרוח' (בעבר הירדן המזרחי). במכתב ששלח להם, מאשר מוחמד כי ליהודי אילת הזכות לשמור על דתם, ומאפשר להם לשמור על השליטה בעיר בתמורה למס שנתי שישלמו לו.[28] עם זאת, העיר אילת ושאר ארץ ישראל נכבשו על ידי הצבא המוסלמי באמצעהמאה השביעית. במהלך התקופה המוסלמית הייתה לאילת (ayla) חשיבות מסוימת, לפרקים, בתור תחנה בדרך למכה.[29]
הבריטים קיימו באילת שהייתה קרויה אז אום רשרש, תחנת משטרה.[30]דוד בן-גוריון, עוד לפני קום המדינה, בשנת1934, הגיע לאום-רשרש והיה ראשון החולמים בעת החדשה על הפיכתה של אילת לעירנמל בין-לאומית.[31]
בשנת 1945 נערךמסע רגלי בשליחותו של בן-גוריון, ובהובלתשמריהו גוטמן מהנקודה הדרומית של היישוב ברביבים לאום רשרש, במטרה לבחון את אפשרויות ההתיישבות בדרום הנגב והערבה, ולבחון את האפשרות לפרוץ דרך רגלית למעפילים מעיראק דרך ים סוף.[32]
אום רשרש כיום לאחר שיפוץ ושימור המבנה
ב-22 בינואר1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו תחת הכותרת "גרעיני התיישבות באילת": "יש 600 אנשים מועמדים להתיישבות לאילת: קבוצת הצופים מהכשרת עין-גב (70 איש), נוער עובד מגבת (75), "נחשולים" מקרית-ענבים (80), נוער מקבוצת שילר (50), קבוצה מנוער המושבים (50),התנועה המאוחדת, דגניה ב' (45),חיים גבתי רוצה לקחת קבוצה של 50 איש מ"השומר הצעיר", ויש כ-70 איש בודדים. רוצים לצרף מהגדנ"ע בתל אביב (150).[33]
העיר אילת הישראלית הוקמה כיישוב קטן ב-1950. ביישוב הקטן והמרוחק באותה עת, התגוררו מספר עובדי נמל, אנשי צבא ואסירים משוחררים. התחבורה לעיר הייתה קשה בשנים אלו ונעשתה דרך מצפה רמון או באמצעותמטוסים קלים שנחתו במנחת שהוקם בסמוך ליישוב. בתאריך28 בפברואר 1950 נחנך באילתשדה תעופה.
בתחילת שנת1956 הגיע ראש המועצה הראשון,חנוך ננר, למחנה מעבר לעולים במרסיי וחיפש בעלי מקצוע מקרב העולים שהיו מוכנים להגיע ולהתיישב באילת. 70 משפחות נבחרו, העולים הגיעו לארץ ולאחר מכן הובאו לאילת במטוסי חיל האוויר בשני גלים – ב-20 בפברואר וב-3 באפריל אותה שנה.
רה"מ דוד בן-גוריון נואם בחגיגות העשור לעיר אילת, 1959. בשורה הראשונה (משמאל): הרמטכ"לחיים לסקוב, ראש העיר חנוך ננר, ואלוף פיקוד דרוםאברהם יפהמבט על העיר ב-1963 לערךחזית הכניסה הראשית לבית פיליפ מורי – בית התרבות הראשון של אילת בתכנון אדריכלאבא אלחנני
מבצע קדש נתן לאילת תנופה והיא החלה מתפתחת הן בתור מועצה מקומית, הן בזכות הנמל שלה והן בזכות התחלת ניצול היופי התיירותי שבה. בשנות ה-60 סבלו תושבי העיר מיוקר מחירים שהיו בין הגורמים לגל עזיבת תושבים בשנת 1962.[34] ב-1960 נחנך האגף הראשון במרכז רכטר שהיה למרכז האזרחי של העיר שכלל גם את בניין העירייה, כיכר אזרחית, קולנוע "אילת" ובניין משרדים "בית סולל בונה" שבלט בנוף הודות לגובהו שהתנשא לשבע קומות והיה לבניין הגבוה באילת במשך שנים רבות.
בשנת 1966 קידם ראש העיר, יוסקה לוי, תוכנית לבניית בתי זיקוק סמוך לנמל אילת, ואף הונחהאבן פינה למפעל על ידיפנחס ספיר, למרות התנגדות עזה של שרים אחרים בממשלה ותושבי העיר.[35][36]מלחמת ששת הימים הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך לסיני. אף על פי שמבחינה תיירותית, היא עמדה בצל של מקומות כגוןשארם א-שייח', הרי שחשיבותה כמקום מעבר אזרחי וצבאי, תרמו לפיתוחה. בשנת 1968 נפתח בעירבית החולים יוספטל שנועד לשרת מעבר לתושבי העיר גם את האוכלוסייה ביישובי הערבה ואת חיילי צה"ל בבסיסים השונים באזור. בתקופת מלחמת ההתשה הבסיס הצבאי והנמל האזרחי היו יעד למספר תקיפות של צוללניםמצריים שיצאו מעקבה. באפריל1969 נורו קטיושות מעקבה שבירדן על אילת, ושמונה אזרחים נפצעו. בתגובה הפגיז צה"ל מטרות בעקבה.[37]
הנסיגה הישראלית מסיני במסגרתהסכם השלום עם מצרים, החזירה את אילת למקומה התיירותי הבלעדי לישראלים לחופי הים האדום. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90.
במהלך רוב שנות קיומה, נהנתה אילת משקט ביטחוני, בעיקר ממלחמת ששת הימים ובהמשך מהסכמי השלום עם ירדן ומצרים.
עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, החלו גורמי טרור שונים להתבסס בסיני ומעט גם בירדן. גורמים אלו יזמו ירי קטיושות באוגוסט 2005.בשנת 2007 בוצע פיגוע טרור של מחבל מתאבד, בו נרצחו שלושה מתושבי העיר בתוך מאפיה. מעברם של פלסטינים רבים לסיני מרצועת עזה, בצד ידיעות כי גורמי טרור מעוניינים לפגוע בתדמיתה של אילת, הגבירו את החשש מפיגוע אפשרי בעיר. בינואר 2008 נסגרו לראשונה לתנועת אזרחים אתרי תיירות מרכזיים בסביבה, כגון:הקניון האדום והר צפחות, וכן הכביש המערבי (כביש 12) המוביל לעיר.
באפריל 2010 נורתה קטיושה לעבר אילת מסיני, אך פגעה בעקבה. באוגוסט 2010 חלה תקרית נוספת בהשוגרו 5 רקטות אל עבר אילת מסיני; אחת מהקטיושות פגעה בסמוך לשדה התעופה בעיר והסבה נזק, אחת נוספת התפוצצה בשטח חקלאי הסמוך לעיר. שאר הרקטות נפלו בים או בשטחיעקבה הירדנית. ב-18 באוגוסט2011 אירעה בכביש 12, כ-12 ק"מ מצפון לאילת,מתקפת הטרור בדרום ישראל, שבה נהרגו שמונה ישראלים.
במרץ 2019 נסגרנמל התעופה אילת שפעל במרכז העיר עם פתיחתנמל התעופה רמון, והחלו עבודות בשטחו,[40] בין היתר מתוכננת מערכת כבישים שתחבר בין מזרח העיר למערבה ואזור תיירות ופנאי.[41]
בנוסף, בשנה זו, נחתםהסכם גג שבמסגרתו ייבנו 18,372 יחידות דיור חדשות בתשע שכונות חדשות, 6,930 חדרי מלון ו-146 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. לפי ההסכם, אילת צפויה להכפיל את מספר תושביה.[42]
ב-2023 הסתיימו העבודות על הקמתפארק מים בשטח של כ-20 דונם. עלות הקמתו נאמדה בכ-60 מיליון שקל.[43][44]
בדצמבר2020, כעשור אחרי שהותקןשדה סולארי ראשון באזור, אילת וסביבתה הצליחו לספק לעצמן את כל צריכת החשמל בשעות היום מאנרגיה ירוקה.[45]
במהלך המלחמה, נורו טילים, רקטות וכטב"מים לכיוון אילת על ידי החות'ים מתימן ולעיתים גם מהתנגדות האסלאמית בעיראק. ב-9 בנובמבר 2023 התפוצץ כטב"ם מתאבד שהגיע מסוריה בפתח בית ספר בעיר.[47]
אילת ממוקמת בלב אזור מדברי צחיח, בקצה הדרומי של ישראל, בדרומה שלהערבה, על חוףמפרץ אילת. העיר גובלת במצרים ממערב, בירדן ממזרח, ובנגב מצפון. בנוסף,הרי אילת מקיפים את העיר מצפון וממערב. הם בנויים מסלעים עתיקים, הכולליםסלעים מטמורפיים (מותמרים) שגילם מוערך ביותר מ־850 מיליון שנה. חופה של העיר ומפרץ אילת, המהווה חלק מהים האדום, הם חלק בלתי נפרד מהנוף והגאוגרפיה של אילת.
בקע ים המלח הוא מערכת שבירה אנכית ואופקית, בתנועת החלקה שמאלית, המהווה את הגבול הטקטוני הפעיל בין הלוחות הערבי והאפריקאי, לאורך 1,000 ק״מ, ממפרץ אילת ועד לדרום-מזרח טורקיה. מפרץ אילת בנוי מסדרה של אגנים נפרדים, שנוצרו על ידיתנועה טקטונית לאורך מקטעי שבירה.
אילת ידועה באקלים המדברי החם שלה (אקלים BWh בשיטת קפן למיון אקלימים) ובכמות המשקעים השנתית הדלה, כ־22 מ"מ בממוצע – מה שהופך אותה לאחת הערים הצחיחות בעולם. לשם השוואה, כמות המשקעים השנתית הממוצעת בתל אביב היא 595 מ"מ, בירושלים 522 מ"מ ובבאר שבע 192 מ״מ[49]. כמות המשקעים בעיר הצחיחה ביותר בעולם,אריקה, שהיא גםעיר תאומה של אילת, היא 0.2 מ"מ בממוצע לשנה.
כמות הגשם השנתית הגבוהה הביותר שנמדדה באילת היא 76.1 מ"מ בעונת הגשם 1974–1975. מנגד, כמות הגשם הנמוכה ביותר היא 0.2 מ"מ בלבד (טיפות גשם בודדות), בעונת 2008–2009. אלו הם הערכים הקיצוניים ביותר מאז החלו המדידות בעיר בשנת 1940 (אום א־רשראש)[50].
מידי כמה שנים יורד באילת גשם בעוצמות גבוהות, מלווה בסופות רעמים וברד, והיא מועדת לשיטפונות, לרוב כתוצאה של מערכתאפיק ים סוף פעיל: ב־20 בפברואר 1975 ירדו 64 מ"מ ביממה, שיא יומי מתחילת המדידות – כבישים הוצפו ונסחפו בדרום הערבה והתחבורה לעיר נותקה. ב־26 בדצמבר 1980 שוב אירעו שיטפונות כתוצאה של 41 מ"מ ביממה שנמדדו בעיר. אירועי שיטפון הרסניים נוספים היו בחורף 1968–1969, בימים 16–18 באוקטובר 1987, 21–22 בדצמבר 1993, 17–18 באוקטובר 1997 ועוד[51].
אילת מועדת גם לסערות רוח דרומית, שעלולות לגרום נזקים, בעת התפתחות סופות רעמים עזות מעל ים סוף או בהשפעתשקעים שרביים. סופה דרומית חזקה במיוחד, מהקשות ביותר שחוותה העיר, התחוללה ב־13 במרץ 2000, ובמהלכה נגרמו נזקים כבדים לחופי הים, למרינה העירונית, לספינות ולמפעילי החופים[52].
אקלים באילת, ממוצעים אקלימיים: טמפרטורה ולחות יחסית 2006–2020, ערכים קיצוניים 1949–2025, גשם 1991–2020
נכון ל-2014, הגרעין הקהילתי, כ-13% מסך תושבי העיר, מתגוררים בה מעל 20 שנה. כ-18% חיים בה בין עשר ל-20 שנים. מכאן שכ-31% מתושבי העיר מהווים את האוכלוסייה הוותיקה (עשר שנים ומעלה) בעוד ש-69% מתושבי העיר נמצאים בה פחות מעשר שנים. בעיר ישנם מעל 13,000 ילדים ובני נוער בגילאים 0–18.
להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר:
כ-3.5% מתושביה הםערבים-מוסלמים, כ-0.6%ערבים-נוצרים וכ-0.5%דרוזים.[54] בעיר היו אלפימסתננים מאפריקה שהיוו כשמינית מאוכלוסיית העיר.[55] נכון להיום אוכלוסייה זו הצטמצמה בעקבות בלימת הסתננות המהגרים בגלל בניית הגדר בין ישראל למצרים ורובם היגרו למרכז המדינה, חלק גדול מהם עובדים בתיירות בעיר והם אינם נכללים בנתוני הלמ"ס.
על פי דו"ח שפורסם ב-2020 על פי נתוני 2019, אילת דורגה ראשונה בעבירות מין, רכוש ומוסר ביחס לגודל האוכלוסייה. נתון זה, כמו נתונים סטטיסטיים רבים אחרים (כגוןצריכת חשמל ומים ממוצעת לתושב), כולל בתוכו גם את התיירים הרבים השוהים בעיר ועובדים זמניים, המגדילים בפועל משמעותית את מספר האנשים הנמצאים בעיר בכל זמן נתון.[56]
אילת מהווה מרכז כלכלי חשוב המתבסס בעיקר על ענף התיירות. עם זאת, בשנים האחרונות נעשים מאמצים לגוון את הכלכלה המקומית ולהפחית את התלות בתיירות.
מבחינת תיירות, אילת ידועה כיעד נופש מרכזי, המציעה מגוון רחב של מלונות, אטרקציות, מרכזי קניות ואירועי תרבות. העיר מושכת תיירים מהארץ ומהעולם, והכנסות רבות מגיעות מענף זה. עם זאת, התלות הגבוהה בתיירות הופכת את הכלכלה המקומית לפגיעה בתקופות של ירידה בתיירות, כמו בתקופות של מתיחות ביטחונית או מגפות.
מבחינה תחבורתית,נמל אילת מהווה שער ימי חשוב לישראל, במיוחד לייבוא וייצוא סחורות.
אילת מתמודדת עם אתגרים כלכליים שונים. הריחוק הגאוגרפי של אילת ממרכז הארץ מציב אתגרים בתחום התעסוקה והתחבורה. העיר מתמודדת עם הצורך בגיוון מקורות התעסוקה ובפיתוח ענפים נוספים שיתמכו בכלכלה המקומית, לצד המשך טיפוח ענף התיירות.
מאז1985, אילת מוגדרת כאזור סחר חופשי, מה שמעניק פטור ממע"מ על סחורות ושירותים הנקנים בעיר. תמריץ זה מעודד צריכה ומסחר, ותורם לכלכלה המקומית. כתוצאה מכך, אילת הפכה למוקד מסחר וקניות גדול, במיוחד בתחומים כמו מוצרי אלקטרוניקה, ביגוד, קוסמטיקה ואלכוהול.תמריץ עיקרי הואפטור ממס ערך מוסף לסחורות ושירותים הנקנים באילת. לתושבי אילת ניתן (החל משנת 2012)זיכוי ממס הכנסה בשיעור 10% מהכנסה החייבת מיגיעה אישית שהופקה באזור אילת, בתנאי שהתגוררו בעיר שנה לפחות.
אילת היא עיר קייט ותיירות, שהתבססה עלהים האדום ושונית האלמוגים שבו היוו בסיס לשמורת חוף האלמוגים. על כך נוספים הטיילת הסמוכה להם, פעילויות ימיות שונות, תנאי אקלים נוחים בעונת החורף ונוף המפגיש בין מדבר והרים. באילת ישנן אטרקציות שונות, בהןהמצפה התת-ימי,ריף הדולפינים, פארק הקרח עם משטח החלקה אולימפי (קניון אייסמול), פארק מים ועוד.[58] מהעיר יוצאות הפלגות נופש קצרות, כולל ספינות הכוללות קומה תת-ימית עם קירות זכוכית המאפשרים מבט על שמורת האלמוגים.
באילת כ-48בתי מלון ומספר החדרים לאורחים עומד בה על כ-11,000, לצד מרכזי בילוי ובידור. מאז שנת 2001 אין בה בנייה של בתי מלון חדשים. אומנם הוקצאה לכךלגונת הרחצה הממוקמת בחלקה המזרחי של העיר, ביןמלון הרודס לגבול עם ירדן. אך בפועל לא בנו בה, אחד הגורמים שהביאו למחיר גבוה ללינה בעיר. תכנון לבתי מלון קיים גם על שטחישדה התעופה שפונה.
בעיר יש גם כמה עשרות מסעדות, חלקן מיוחדות ואיכותיות וכן פאבים ובארים ידועים. בין אתרי האוכל והשתייה הוותיקים, הבולטים והמוכרים בעיר: 'ללו' (מסעדה מרוקאית),המחבוא של אדי (המסעדה הוותיקה ביותר בעיר, שפעילה משנת 1979), 'המפלט האחרון' (פעילה מראשית שנות ה-90), 'פדרו' (מסעדת בשרים),פאב המאנקיס ובאר 'מייקס פלייס'.
הסכם השלום עם ירדן היטיב בעיקר עם שכנתה הירדנית של אילת,עקבה, ופחות עם העיר הישראלית. פריצתהאינתיפאדה השנייה, בסוף שנת 2000. בנוסף לכך שמחירי המלונות היו גבוהים משמעותית ממלונות בעקבה או בסיני עם רמת שירות דומה, הובילו להיעלמותה של אילת ממפת התיירות העולמית. אם בסוף שנות התשעים היו באילת כ-1.6 מיליון לינות של תיירים בשנה,[59] בעשור הראשון והשני של המאה ה-21 כמויות הלינות של תיירים שלנו באילת נעה בין 400 ל-750 אלף (ירידה של בין 55 ל-75 אחוזים), והעיר מאז מבוססת בעיקר על תיירות פנים. לאור תפוסת המלונות הנמוכה באילת בין חגסוכות לחג הפסח, בשנים 2015–2019 משרד התיירות סבסד בסכום של כ-60 אירו על כל תייר זר שנחת בשדה התעופה הבין-לאומי של אילת. אך למרות זאת, המחירים הגבוהים של הלינה הובילו לכך שאחוז ניכר מהתיירים לנו דווקא בסיני ובעקבה.
בשנת2019 נרשמו באילת כשבעה מיליון לינות בבתי המלון מתוכם כ-90% היו לינות של ישראלים.[60]
בקיץ 2023 נפתח באילתפארק המים ווטרלנד שהושקעו בו 80 מיליון שקלים. הפארק מכיל שלושה מגדלי מים הכוללים 24 מגלשות בהן המגלשה הגבוהה ביותר בישראל.[61]
אילת ממוקמת בקצה הדרומי של ישראל, בין הרי אילת למדבריות הסובבים אותה, ולחופי הים האדום. מיקומה הגאוגרפי הייחודי הופך אותה ליעד לתיירות טבע וצלילה. אזור זה מאופיין באקלים חם ויבש, עם שמש כמעט כל השנה, מה שהופך את אילת ליעד אטרקטיבי למטיילים ולצוללים גם בחורף. חופי הים האדום עשירים בשוניות אלמוגים.
מבחינת צלילות ותיירות ימית, באילת נמצאות שוניות האלמוגים הצפוניות ביותר בעולם. באילת כמה מאתרי הצלילה הטובים בישראל, בזכות מים צלולים ושוניות אלמוגים עשירות במגוון ביולוגי. השוניות מוגנות ומבוקרות, כדי לשמור על המערכת האקולוגית העדינה, על ידי שלוש שמורות ימיות -שמורת חוף האלמוגים,שמורת הים הדרומי ושמורת ים האלמוגים. בין אתרי הצלילה לאורך חופיה נמצאים: ספינה טרופה, הגנים היפניים, המערות ועוד.
החל משנת1987 מתקיים באילת פסטיבלג'אז בים האדום המושך לעיר תיירים מישראל ומהעולם, ובנוסף נערכים בה פסטיבלים אחרים המהווים מוקד משיכה לתיירות פנים: כגוןהתימניאדה, הספורטיאדה ועוד. בעיר מתקיימים גם כינוסים שנתיים נוספים רבים המהווים את עיקר התיירות המגיעה לעיר בעונת החורף.
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
בינואר 2019, במהלך הכנס השנתי של ועידת אילת לאדריכלים ומעצבים שלמרכז הבנייה הישראלי הוצגה תוכנית לשיפור התיירות בעיר. על פי התוכנית צפוי לקום מתחם "קרולינות", המתחם שישתרע על שטח של כ-22 דונמים, צפוי להיבנות בסמוך לבית ספר שדה אילת וישמש כמעיין כפר נופש קטן בו יומו אזורי לינה בשטח לצד שטחים מוצללים, אזור עבודה ואף בריכה קטנה. חלק אחר בתוכנית מדבר על הקמת טיילת שתקרא "טיילת עין סוף" שיתחיל בחוף אלמוג וצפוי להסתיים במעבר טאבה. לצד הפרויקטים האלו צפויה המרינה באילת לעבור שיפוץ יסודי ויוקמו בה מתחם משחקים לילדים, בתי קפה ומתקן שעשועי מים. לאור העובדה ששיפוץ המרינה מקל על המעבר בין האזור של המרינה לאזור מועדון השיט והחוף של משכירי הסירות צפויה לקום "רפסודה", שתכלול מרכז הדרכה לחינוך ימי ומתחם מסעדות. בנוסף, יפותחו שבילי ההליכה בהר צפחות הסמוך לעיר ויפותחקצא"א.[63]
כפר נופש נוסף שמתוכנן לקום במסגרת הפרויקט יהיה "כפר הצוללים" שיכלול מרכז הארחה קטן,אוהלי טיפי שיאכלסו צוללים בדרכם לאתר הצלילה שבשמורת חוף האלמוגים.
בימיהמנדט הבריטי לא היה כביש לאילת וההגעה לאזורעקבה הייתה דרך האוויר,[64] או במסילת הרכבת החיג'אזית למעאן וממנה לעקבה. בסוף שנות ה-20[65] וביתר שאת בשנות ה-30, במסגרת ההכנות למלחמה עולמית, הוחלט לסלול כביש מבאר שבע לאילת. על פי תוכנית אחת תוכנן הכביש לעבור בממשית[66] ועל פי תוכנית שנייה, דרךבאר משאבים וניצנה.[67][64] באפריל 1938 התפרסם בעיתונות שכביש באר שבע-אילת באורך 257 ק"מ הושלם.[68] במאי 1946 פורסם שוב שסלילת כביש עקבה-באר שבע תסתיים השנה.[69]
לאחר הקמת מדינת ישראל עברה הדרך היחידה לאילת בכביש הנפט,כביש 227 ודרך הערבה. המעבר במעלה עקרבים היה מסוכן ביותר, אך שופר בשנת 1950 בידי חיל ההנדסה.[70] עם זאת, הנסיעה מבאר שבע לאילת בג'יפ ארכה עשר שעות ולמשאית לקח כ-18 שעות להגיע מתל אביב לאילת.[71]
בתחילת 1953 נחנך כביש חדש לאילת דרךירוחם,כביש 204 ומכתש רמון. הכביש התחבר באופן זמני עם כביש הערבה המשובש ובינואר 1958 הושלם.[72][73][74] במהלך שנות ה-60 נסללכביש 90 מסדום לחצבה והיה לדרך העיקרית לאילת.[71] בשנת 1973, נסלל קטעכביש 40 ממשאבי שדה לשדה בוקר והמעבר על כביש 204 בדרך לאילת דרךמצפה רמון התייתר. בשנות ה-80 נפרץכביש 10 על גבול ישראל מצרים, שהיה לדרך שלישית לאילת – דרך שהייתה חסומה שנים רבות לתנועת אזרחים על ידי מערכת הביטחון.
החל משנת 2010 עברו הכבישים המובלים לאילת שיפור משמעותי.כביש 90 הכולל את כביש הערבה וכביש הבקעה עבר שיפור תשתיות אינטנסיבי, הכולל הרחבה לשנינתיבים לכל כיוון ברוב המקטעים בכביש זה.כביש 12 וכביש 40 הורחבו ברוב קטעי הכביש, וכן שופרו הצמתים והתאורה לאורך כבישים אלו.
נמל אילת, 2012
תנועה בתוך העיר מוסדרת על ידיכיכרות ולא בעזרתרמזורים.
הנמל התחיל את פעילותו בשנת1950 ועם הקמתו, נבנה גםמגדלור אילת. ב-2005, בעקבות הרפורמה בנמלי הים בישראל, הוקמהחברה ממשלתית בשם "נמל אילת בע"מ" שבמסגרתה מתנהלים שירותי התפעול של הנמל.
נמל אילת סובל מבעיות של חוסר כדאיות כלכלית להגיע אליו, ולמעשה כמעט כל הספינות מעדיפות לעבור בתעלת סואץ ולהגיע לנמלי אשדוד או חיפה, אך עקב צווים ממשלתיים יש חלק מהענפים (כגון הובלת כלי רכב מהמזרח הרחוק) שמחויבים להגיע לנמל אילת בלבד ולא לנמלי אשדוד וחיפה.מלחמת חרבות ברזל ומתקפות החות'ים מתימן על ספינות שעשו דרכן בים סוף, פגעו בנמל בצורה משמעותית, ולמעשה השביתו את פעילותו.[75]
מיד לאחר הקמת אילת העברית, הקיםחיל האוויר את נמל התעופה אילת כדי לשמור על קשר עם שאר חלקי ישראל, במיוחד לאור המצב הרעוע של הכביש שחיבר את אילת עם יתר המדינה. בדצמבר1950 נוסדתחברת "ארקיע", שנקראה בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של "אווירון", כדי לדאוג לקשר תעופה בין אילת ותל אביב. בתחילה קיימה החברה טיסה יומית ובהמשך שתי טיסות מדי יום. בשנת1969, הוארך המסלול של נמל התעופה אילת והחלו להגיע לעירטיסות שכר בין-לאומיות, בעיקר מסקנדינביה. מטוסים גדולים יותר ששימשו לטיסות בין-לאומיות, שהגיעו לאילת נחתו בנמל התעופה עובדה. עם השנים גדל מספר המגיעים לאילת בדרך האוויר והגיע למעל מיליון בשנה. בשנת2013 החלו העבודות להקמת שדה התעופה בסמוך לתמנע (כ-19 ק"מ צפונה מאילת),נמל התעופה רמון, הוא השני בגודלו בישראל אחרינמל התעופה בן-גוריון, ומתוכנן לשמש לו כשדה משנה במהלך השנים הבאות. שדה התעופה הבין-לאומי החדש נפתח בינואר2019 ובזכות כך ועקב הריסת שדה התעופה בעיר אילת, מתאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, אילת מתפתחת צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ומאפשרתבנייה רוויה יותר.
במסגרת החינוך העירונית בעיר אילת פועלים עשרהבתי ספר יסודיים ממלכתיים: אופיר, אלמוג, היובל, הרי אילת, יעלים, גלים, מצפה ים, עציון גבר, צאלים וים סוף.כמו כן ישנם שלושה בתי ספר יסודייםממלכתיים דתיים: ימין הרצוג (שבמסגרתו פועל גםתלמוד תורה), בית ספר ממ"ד חב"ד וכן בית ספר "אור החיים", השייך לחינוך העצמאי. מערכת החינוך באילת זכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי.[76]
במשך ארבע שנים עיריית אילת סיפקה לילדי המסתננים מאפריקה לימודים במסגרת נפרדת[78][79] בעקבות עתירה משפטית שהגישו המסתננים שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתן פסק דין,[80] שאילץ את עיריית אילת לשלב את ילדי המסתננים במערכת החינוך העירונית.[81]
מדי שנה מתקיימים בעיר למעלה מ-100 אירועי ספורט בקטגוריות שונות. דוגמאות לכך הםגביע הפדרציה לטניס נשים, אליפות אירופה בגלשני רוח, אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים ואליפות אירופה בטריאתלון. נוסף על-כך, עקב מזג האוויר הנוח, מתקיימים בעיר מדי שנה אירועי ה"ספורטיאדה" וה"מחוזיאדה".אולם ספורט צאלים אילת עומד לרשות התושבים.
אלה קבוצות הספורט הפועלות בעיר:
כדורסל:עירוני אילת – מייצגת את העיר בליגה הלאומית. באוגוסט 2024 התאחדה הפועל אילת עם מכבי אילת והקבוצה המשותפת הפכה לעירוני אילת.
בשנת 2025 יצא לאקרנים סרטו על עידו וייסמן " מפרץ השמש" המתעד את עולמם של תושבי אתר קראוונים באילת. הסרט בתמיכתה של קרן הנגב לפיתוח ישודר בכאן במהלך חודש דצמבר 2025.
16-18.10.1987הרי אילת וברקע מפרץ אילת. מבט לדרום מזרחמראה פנורמי מהמפרץ של העיר אילתקו המים של אילת בלילה
^Grinzweig, Michael (1993). Cohen, Meir; Schiller, Eli (eds.). "From the Items of the Name Eilat".Ariel (in Hebrew). Ariel Publishing (93–94: Eilat – Human, Sea and Desert): 110.
^אור לציון, מועדים וזמנים,חלק ג' (פרק כג תשובה יב) דעת האור לציון שיש לנהוג יום טוב שני של גלויות באילת בין להקל ובין להחמיר. וכן נראה שסובר בספר מועדים וזמנים חלק ח' (סימן רכא).
^ספר ארץ ישראל (פרק ז אות ד–ה) ובספרו עיר הקדש והמקדש חלק ג' (פרק יט אות ה–ו). וכ"כ הגרב"צ עוזיאל בשו"ת משפטי עוזיאל חלק ח' (סימן מז) והגרי"א הרצוג בפסקים וכתבים (סימן פח) והגרצ"פ פרנק במקראי קודש על פסח חלק ב' (סימן נח אות ב). וכן פסק בשו"ת שמחת כהן (חלק אורח חיים סימן קנז). וכן העלה באריכות בשו"ת ציץ אליעזר חלק ג' (סימן כג). וכ"כ בספר ברוך שאמר הלכות יום טוב (עמודים רסח–רסט) ששמע מבעל הציץ אליעזר שכן דעתהחזון איש. וכן דעת הגר"פ עפשטיין והובא בספר מועדים וזמנים שם. וכ"כ בספרילקוט יוסף הלכות שביעית (מהדורת תשע"ה עמוד עז) בשם הגר"ע יוסף שאין צריך לחוש ולעשות ב' ימים טובים באילת
^Moshe Gil,A History of Palestine, 634–1099, Cambridge University Press, 1997, pp. 29–31
^Moshe Gil,A History of Palestine, Cambridge Univerisy Press, 1997, p. 126
^גרשון ריבלין,אלחנן אורן, (עורכים),דוד בן-גוריון מן היומן מלחמת העצמאות, תש"ח–תש"ט,משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, י"א שבט תש"ח, 22 בינואר 1948, יום ה', פרק: "בעיות הביטחון וההתגוננות", (מדברי דב"ג בפגישה הישובית), עמוד 66, "גרעיני ההתיישבות לאילת"
.jpg)
.jpg)
_airliner_in_Eilat_airport.JPG)
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
