| לידה | 1968 (בן 57 בערך) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | בית הספר הריאלי העברי בחיפה |
| השתייכות | |
| דרגה | |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע עופרת יצוקה | |
אילן אטיאס (נולד ב-1968) הואקציןצה"ל בדימוס, בדרגתאלוף-משנה, שכיהן כמפקדחטיבת כרמלי במלחמת לבנון השנייה.
אטיאס גדל בלוד ולמד בבית הספר הריאלי שבחיפה והיה חניךהפנימייה הצבאית לפיקוד.[1] עםגיוסו לצה"ל בשנת1986 בחר לשרת בחטיבת גולני. בגולני עברמסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עברקורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחרקורס הקצינים שימש כמפקד מחלקה בגדוד 13 (גדעון). לאחר מכן שימש כמפקד פלוגה מסלול, ובהמשך מפקד פלוגה ותיקה. בתפקידו הבא פיקד עלפלנ"ט גולני. בשנת1992 פיקד על מבצע במהלכו הרג כוח מן הפלוגה באמצעותטיל טאו שני חיילים מצבא לבנון ושלושה אנשיחזבאללה. לאחר מכן שימש כסמג"ד בחטיבה[2]. בתפקידו הבא מונה לקצין אג"ם חטיבתי תחת פיקוד המח"ט,ארז גרשטיין.
לאחר מכן הועלה לדרגתסא"ל ובאפריל1998 מונה למפקדגדוד 51[3], והוביל אותו בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון[4]. באותה שנה התרחשירי דו צדדי תחת פיקודו, כאשר כוח מן הגדוד שביצעמארב ירה והרג את אחד מחיילי הכוחאוהד זך, בשל טעות בזיהוי, לאחר שהכוח התפצל. בעקבות זאת קבע הרמטכ"ל,שאול מופז, בשנת2000 כי אטיאס לא יקודם בדרגה למשך שלוש שנים ולא ישמש בתפקיד פיקודי-מבצעי[5]. באוגוסט1999 במהלךמבצע שבר ענן, נפצע אטיאס בהתקלות עם חוליית חזבאללה בקרבת המבצר הצלבניקלעת דובאי[6]. בעקבות הפציעה הוא סיים את תפקידו כמפקד גדוד 51. לאחר ההחלמה, מונה למפקדבא"ח גולני, ובהמשך לסגן מפקדחטיבת גולני.
בשנת2005 מונה למפקדחטיבת כרמלי, חטיבתחיל רגלים במילואים, ובמלחמת לבנון השנייה הוביל את החטיבה בלחימה[7] בגזרות המרכזית והמערבית בדרום לבנון[8], ובקרב עייתא א-שעב[9]. לאחר המלחמה שימש כנספח צה"ל בצרפת[10].