השםאיינדהובן הואהלחם בסיסים המתקבל משתי המילים הבאות;eind – סוף או אחרון (בדומה ל-end באנגלית), ו-hove יחידת שטח קדומה שגודלה נאמד בכ-140דונם. Eind משמש כסופית נפוצה באזורים רבים בהולנד, ובשמות רחובות, אך לעיתים נדירות כתחילית.
האטימולוגיה של הצירוףאיינדהובן אינה ברורה גם בהולנדית, וקיימות השערות שונות בנושא.
ההיסטוריה הכתובה של איינדהובן מתחילה בשנת1232, כשהדוכס הנרי הראשון שלבראבנט העניק לאנדהובן, אז עיירה קטנה, זכויות של עיר. אותה תקופה היו בעיירה כ-170 משפחות הסגורות בתוךסוללה, ומחוצה לה נבנתהטירה קטנה ששימשה לתצפית והגנה. במהלך השנים העיר גדלה כתוצאה מריבוי טבעי והגירה פנימית, והותר לה לנהל מסחר ואורח חיים עצמאי. מתוך כך חלה עלייה באיכות החיים, וחקלאים מערים סמוכות פקדו את השוק המקומי, מתוקף היותה על ציר מסחר ראשי שקישר בין הולנד ללייז'. בשנת1388 חומות העיר חוזקו, ומספר עשורים לאחר מכן הוקמה טירה נוספת. בשנת1486 העיר נשדדה ונשרפה על ידי חיילים מחלדרלנד. השיקום הסתיים ב-1502, כשאז את העיר הקיפה סוללת הגנה גדולה יותר וטירה נוספת. ב-1543 נפלה העיר שוב, הפעם כתוצאה מהזנחות נשנות של מערך ההגנה שנגרמו מהעוני ששרר באותה תקופה, ומהצורך של תושביה להבטיח את פרנסתם.ב-1554 שרפה גדולה כילתה כ-75% מהבתים, אולם העיר שוקמה בשלישית בעזרתו שלוילם השתקן. העיר לא ידעה הרבה נחת, כאשר במהלךהמרד ההולנדי עברה העיר מידיהם של שליטים הולנדים וספרדים מספר פעמים. ב-1583 העיר נכבשה סופית על ידי חיילים ספרדים וחומותיה הוחרבו. איינדהובן לא סופחה להולנד עד שנת1629.
במהלךהמהפכה הצרפתית איינדהובן סבלה מפלישות רבות של כוחות עוינים, ובמשך המאות הבאות נשתמרה כעיר קטנה עד בואהמהפכה התעשייתית.בתחילתהמאה ה-19 נרשמה עלייה גדולה בכל תחומי החיים בעיר. החלה בנייה מאסיבית שלתעלות, כבישים ומסילות וב-1843 חוברה העיר עםטילברך שמצפון לה, ואנטוורפן שמדרום. התעשייה סבבה סביבטבק וטקסטיל וכוחה עלה בד בבד עם עליית ענקית החשמל והאלקטרוניקה, חברתפיליפס. ב-1920 אוחדה העיר עם חמש עיירות נוספות בניסיון לנהל ולהסדיר את כמות האוכלוסייה המהגרת שנתווספה עם השנים. למעט מספר שינויים בעיר, והתווספות שני מחוזות נוספים, העיר נשארה מאז ועד היום ללא שינויים מהותיים.
במהלך כיבוש ארצות השפלה במאי1940 נכבשה הולנד ואיתה גם העיר איינדהובן. במשך 3 שנים ויותר הייתה העיר תחת שלטון גרמני. בספטמבר1944 במהלךמבצע מרקט גארדן שוחררה איינדהובן על ידי כוחות מהדיוויזיות המוצנחות של בעלות הברית. אולם, הכוחות המוטסים לא היו מוכנים להילחם כנגד הכוחות המשוריינים שהיו באזור ונסוגו באבדות כבדות. איינדהובן שבה ונתפסה על ידי הגרמנים. היא שוחררה באופן סופי רק עם התקדמות הכוחות הקרקעיים לעבר גרמניה בשלב מאוחר יותר. שיקום העיר שבא בעקבות נזקי המלחמה, השאיר מעט מאוד סימני היכר מעברה, וממילא הרבה ממורשתה ההיסטורית הושמדה כליל.
בשנות ה-70, ה-80 וה-90 גדלה העיר משמעותית בשל תהליךעיור, הגירה נוספת אל מרכזה ובניית מאות בתים וחוות מערבית לעיר.
איינדהובן התאוששה מהמלחמה ולצד פיליפס הגיעו חברות טכנולוגיות נוספות.
בשנות ה-80 חברת פיליפס הייתה אחד המפעלים המובילים בעולם, וכמעט כולם באיינדהובן היו תלויים בה[דרוש מקור], אולם בסוף שנות ה-90 נכון לעיר משבר חדש. חברת DAF ששכנה בה פשטה את הרגל ופיליפס העבירו את המטה שלהם לאמסטרדם. אחד מכל שלושה אנשים בעיר נותר בלי עבודה.
איינדהובן התאוששה ועברה מהפך מעיר פוסט-תעשייתית כושלת למובילה עולמית בטכנולוגיה ולעיר השלישית בהולנד מבחינה כלכלית. את המפעלים שנסגרו ועמדו ריקים במשך שנים, הסבו פרנסי העיר ויזמים פרטיים למתחמים של עיצוב, בילוי וקולינריה, ובכך שימרו את המורשת התעשייתית של העיר.
שבוע העיצוב ההולנדי - אירוע העיצוב הגדול באירופה הצפונית, המתקיים מדי שנה באיינדהובן בחודש אוקטובר. האירוע נמשך תשעה ימים, מציגים בו אלפי מעצבים מקומיים ומגיעים אליו מאות אלפי מבקרים מדי שנה.
פסטיבל גלואו (Glow) - פסטיבל המוקדש לאמנות ולעיצוב תאורה, המתקיים באיינדהובן מדי שנה בחודש נובמבר.
.jpg)
