 אייל טימור | |
|---|---|
.jpg) אייל טימור זכר | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילים |
| סוג: | אייל רוסה |
| מין: | אייל טימור |
| שם מדעי | |
 Rusa timorensisבלנוויל, 1822 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
אייל טימור אואייל ג'אווני (שם מדעי:Rusa timorensis), הואמין של אייל בסוגאייל רוסה החי באינדונזיה ובמזרח טימור.
אייל טימור הוא השני בגודלו בסוג אייל רוסה, קטן מאייל סמבר וגדול מאייל אלפרד ואייל פיליפיני. בעבר סווג בסוגאייל (Cervus), תחתהשם המדעי (Cervus timoresis).
צבע הפרווה של אייל טימור הוא חום אפרפר, עם מראה גס לעיתים קרובות. בניגוד למרבית האיילים, העופרים נולדים ללא נקודות. גובהו בכתפיים 83–110 ס"מ, אורך ראשו וגופו 142–185 ס"מ, ומשקלו 50–115 ק"ג. השפתיים לבנות, האף סגלגל, האוזניים גדולות ורחבות, ומעוגלות במקצת, הרגליים קצרות יחסית, ומשוות לו מראה מעט גוץ והזנב קצר ובאורך 8–20 ס"מ. לעיתים יש סימונים כהים בצורת Y על הפנים. לזכרים זוג קרניים בהם על פי רוב שלושה סיעופים, אם כי נצפו לעיתים פרטים שלהם כארבעה סיעופים. אף על פי שאורך הקרניים בממוצע הוא 60 סנטימטר-2.5 מטר, ניתן לצפות מדי פעם, בפרטים עם קרניים באורך 3.6 מטרים. לעיתים הקרניים צומחות עם עיקול למטה החוזר ומתרומם למעלה.
לאייל טימור שבעה תת-מינים:
אייל טימור נפוץ באופן טבעי באיים רבים באינדונזיה ובמזרח טימור. כמו איילים אסייתים אחרים, הוא הובא למדינות רבות ביניהם:אוסטרליה,ניו זילנד,פפואה גינאה החדשה,מדגסקר,מאוריציוס,קלדוניה החדשה,ראוניון, וכן לאיים נוספים באינדונזיה.
בית גידולו של אייל טימור הוא מגוון למדי וכולל:יערות טרופיים,יערות ממוזגים, יערות נשירים,שטחי מרעה,סוואנות, וביצות. איילי טימור יכולים לחיות גם באזורים צחיחים יחסית, כמו המדבריות באוסטרליה, בשל העובדה כי הם אינם זקוקים למים, ומקבלים את מרבית הלחות הדרושה להם, ממזונם הצמחוני.
איילי טימור הם איילים חברותיים שלעיתים רחוקות חיים בבדידות, ובדרך כלל הם נצפים בקבוצות קטנות של עד 25 פרטים. הם פעילים בעיקר בלילה, למרות שבאזורים רבים הם נצפים בשעות היום. בניגוד לאיילים רבים, איילי טימור אינם מניפים את זנבם כאשר הם נמלטים. לאיילים קולות שונים, ביניהם שאגות של הזכרים בעונת הרבייה, או קול חזק המהווה אות אזעקה בהתקרבות טורף. בעונת הרבייה הזכרים נוהגים לקשט את קרניהם בעלים, דשאים, וזרדים רבים, ככל הנראה כדי להפחיד יריבים אחרים. ההיריון נמשך כ-שמונה חודשים, לאחריהם נולד עופר אחד ולעיתים רחוקות שניים, הנגמל לאחר שישה או שמונה חודשים, ומגיע לבגרות בגיל 18–24 חודשים. תזונתם כוללתעשביםעלים ודשאים, באזורים שונים הם נצפים במים, אוכלים צמחייה מימית כדוגמתשרכי מים.
האויבים הטבעיים של אייל טימור הםדהולים,פיתוניים,תניני ים, ודרקוני קומודו. אף על פי שאייל טימור מסווג במצב "פגיע" לא צפויה לו סכנת הכחדה, בשל תפוצתו הנרחבת במדינות אליהן הוא הובא. תוחלת חייו של אייל טימור 15–20 שנים.
.jpg)
deer_North_Era_Royal_NP-1.jpg)
.jpg)
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:אייל טימור |
 טקסונומיה בוויקימינים:Rusa timorensis |
אייל טימור, באתרITIS(באנגלית)
אייל טימור, באתרהמרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי(באנגלית)
אייל טימור, באתרהאנציקלופדיה של החיים(באנגלית)
אייל טימור, באתרGBIF(באנגלית)
_doe_and_fawn_(19723516843).jpg)