איטום הוא כינוי כולל למערכת רב־שכבתית אשר תפקידה למנוע חדירתמים למבנים.
איטום מופרד לתחומים שונים:
האיטום במבנה מתבצע על:
עד לפני שנים לא רבות התבצע האיטום במבנים בעיקר על ידי מריחתזפת על קירות המרתפים וגג המבנה. שיטה זו עדיין מיושמת אבל היא מתבצעת בעיקר במבנים ישנים.
בתחילתשנות השמונים התפתח השימוש ביריעות איטוםביטומניות תעשייתיות. יישום היריעות בהדבקה בעזרתמבער אל שכבת יסוד שנמרחת ישירות על גבי גג בטון.
במקביל, חברות מסחריות מקדמות מכירת חומרי איטום שונים שישומנן נעשה בהתזה, במריחה או גלילה.
איטום שלקירות מסך בהקף הקירות נעשה באמצעות יריעות תרמוסטיות או גומי אשר מודבקות אל קיר המסך מצד אחד ואל דופן הפתח בקיר בצד השני.
בעיה שכיחה באיטום מבנים היא מעברי רטיבות מדירה לדירה בבית משותף, ובעיקר חדירת רטיבות מהגג או ממרפסות פתוחות. על פיחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 ועד הבית המשותף אחראי למניעת מעבר רטיבות מהגג ומהקירות החיצוניים לדירות, וכל בעליה של מרפסת פתוחה אחראי למניעת מעברי רטיבות מהמרפסת שלו אל דירת השכן שמתחתיה. אך חברת איטום גגות טובה תמנע בעיות אלו.
בעיות של נזילה אנכית מדירה אחת לדירת שכן מתחתיה בעיקר באזורי חדרי רחצה או מקלחות שבהם נעשה שיפוץ אך לא בוצע בהן איטום איכותי.
בעיות האיטום קשות שמשמעותן הכספית גדולה - אותם המקומות שבהם לשם תיקון שכבות איטום נדרש פירוק תשתית קיימת כגון ריצוף, חיפוי קירות מאריחי קרמיקה או אבן או טיח. בעיות מסוג זה שכיחות במקרה של נזילות ממרפסות גג כך שנוצרת נזילה אל חלל המגורים של הדירה מתחתיה
בעיות יקרות במיוחד לתיקון הן בעיות חדירת רטיבות אל מבנים תת-קרקעיים, מרתפים, מקלטים, פירי מעליות מוצפים, וכו'. אלו דורשים חפירות לעומק הקרקע או לחלופין את ביצוען של עבודות איטום פנימיות, המכונות עבודות "איטום שלילי".[דרוש מקור]
פתרונות יקרים דומים נחוצים במקרי נזילות ממאגרי מים אובריכות שחייה, אשר גם בהן, פתרונן של הבעיות דורש את ריקון והשבתת המאגר/הבריכה או את קילוף שכבות החיפוי (בבריכות העשויות קרמיקה או פסיפס).
על פי הכתוב במילונו, את השםאִטּוּם ואת הפועלאִטֵּם (שניהם – במובן caulk) חידשראובן אלקלעי.[2]