אירופה ואפריקה ממזרח, ואמריקה ממערב. הוא מחובר לאוקיינוס הארקטי בצפון, לאוקיינוס השקט בדרום מערב, לאוקיינוס ההודי בדרום מזרח, ולאנטארקטיקה או לאוקיינוס הדרומי בדרום
מתוחם מצפון על ידיתת-היבשת ההודית וחצי האי ערב (או, באופן כללי יותר, על ידי דרום ומערב אסיה), ממערב על ידימזרח אפריקה. ממזרח – סין, איי סונדה באוסטרליה, ומדרום – אנטארקטיקה או האוקיינוס הדרומי.
תרשים המתאר את חלוקת האוקיינוסים בכדור הארץ, בהנחה שהאוקיינוס הדרומי נמצא דרומית לקו הרוחב ה־60תרשים אינטראקטיבי של מבנה כדור הארץ
לא ידוע כיצד נוצרו לראשונה גופי המים הגדולים על פני כדור הארץ, אולם ישנן מספר תאוריות באשר למקור המים על פניו. התקררותו של כדור הארץ בהאדן שחררה רכיביםגזיים נדיפים שהוחזקו באטמוספירת כדור הארץ בלחץ שהספיק לייצוב המים בצורהנוזלית. לחלופין, כוכבישביט,גופים טרנס-נפטוניים ומטאוריטים עשירים במים התנגשו בכדור הארץ והביאו מים שמילאו את האוקיינוסים שבכדור הארץ. תאוריות נוספות כוללות דליפת מים מתוך סלעיםהידראטיים וקרינה ששברה קשרים כימיים על פני שטח כדור הארץ ויצרה כך מים.
כיום ישנן מספר שיטות חלוקה לאוקיינוסים, מאחר שכולם מחוברים יחד לגוף מים אחד גדול, אולם החלוקה התקפה היא זו של הארגון ההידרוגרפי הבין-לאומי, שלפיה האוקיינוסים מחולקים לחמישה. האוקיינוס הגדול ביותר הואהאוקיינוס השקט המפריד ביןאסיה ואוקיאניה לאמריקה. השני בגודלו הואהאוקיינוס האטלנטי המפריד ביןאירופה ואפריקה לאמריקה. יש המחלקים שני אוקיינוסים אלה לצפוני ולדרומי ביחס לקו המשווה. האוקיינוס השלישי הואהאוקיינוס ההודי, דרומית לאסיה ובין אפריקה לאוקיאניה.אוקיינוס הקרח הצפוני סובב אתהקוטב הצפוני.האוקיינוס הדרומי, לפי ההצעות השונות, מקיף את יבשתאנטארקטיקה, מצפון לו האוקיינוס השקט, האטלנטי, ההודי, אולם אין הסכמה כללית על גבולותיו.
תרשים עומק של חלקיו העיקריים של האוקיינוספני מים רגועים עם עננים באוקיינוס האטלנטי
אוקיינוגרפים מחלקים את האוקיינוס לאזורים כתלות במרחק מן היבשת ובעומק, כאשר לכל אזור מאפיינים פיזיקליים וביולוגיים שונים. האזור הקרוב ביותר ליבשת הוא האזור החופי, נקודת המעבר בין היבשת לאוקיינוס הכוללת את תחומי הגאות והשפל. אזור הים הפתוח, האזור הפלָגי, נחלק לאזור נריטי, שהוא האזור שמעל המדף היבשתי, ולאזור אוקייני. מבחינת שכבות עומק, השכבה העליונה באזור הפלגי היא השכבה המוארת, המגיעה לעומק של 200 מטרים. שכבה זו היא השכבה בעלת המגוון הביולוגי הרחב ביותר מבין שכבות העומק באוקיינוס, בשל האפשרות לקיים בהפוטוסינתזה. שכבה בעומק 100–700 מ' נקראתפסיכרוספירה. בשכבות עמוקות יותר היצורים ניזונים מחומר אורגני השוקע מן השכבה המוארת או שהם מוצאים לעצמם מקור אנרגיה חלופי. מתחת לשכבה המוארת מופיעה השכבה המזופלגית, המובחנת מהשכבה שמתחתיה על ידיתרמוקלינה של 12מעלות צלזיוס, שבאזורים הטרופיים ממוקמת בעומקים של 700–1,000 מטרים. השכבה הבאה בעומק היא השכבה הבתיפלגית שבה הטמפרטורה נעה בין 4 ל-10 מעלות צלזיוס. שכבה זו מגיעה לעומק של 2,000–4,000 מטרים. מעל המישור המצולי שוכנת השכבה האביסלפלגית שמגיעה לעומק של 6,000 מטרים, ובשקעים האוקייניים מופיעה שכבה נוספת, העמוקה ביותר מבין שכבות האוקיינוס, והיא השכבה ההדלפלגית. בנוסף לשכבות עומק אלה, שכבת האוקיינוס הממוקמת ממש מעלקרקעית הים נקראתאזור בֶּנְתִי(אנ'), והיצורים החיים בה נקראים בשם כולל –בנתוס.
הסערות הגדולות ביותר מתרחשות באוקיינוס בדרך כלל, ונראים בו תנאימזג אוויר קיצוניים ביותר. באזורים המשווניים מתרחשותסופות טרופיות –הוריקן וטייפון, שהן סופות חמות, בעוד שבאזורים הצפוניים מתרחשות סופות קרות, כמוהשקע האטלנטי.זרמי ים משפיעים רבות על האקלים בכדור הארץ.[5] לעליית טמפרטורת פני השטח של האוקיינוסים יש השפעה רבה על אירועי אקלים קיצוניים.[6][7]
טמפרטורת האוקיינוסים קובעת את האקלים ותבניות הרוח באזורים הסמוכים להם, היא נחשבת ליציבה ביחס לתופעות טבע ואקלים ולכן מהווה מדד לאקליםכדור הארץ. יציבות זו מסבירה מדוע אוקיינוסים אינםקופאים, גם באזורים בהם הטמפרטורה נמוכה דיה כדי לגרום למי ים לקפוא.מאז1880 טמפרטורת פני האוקיינוסים הממוצעת נמדדת באופן קבוע על ידימנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA).ממוצע טמפרטורת פני האוקיינוסים שלהמאה ה-20 עומד על 16.4 מעלות צלזיוס אך בעקבותההתחממות הגלובלית הממוצע עולה באופן מתמיד[8]. לעומתה, טמפרטורת מי האוקיינוסים נמוכה ויציבה יותר מזו של פני האוקיינוסים, כאשר הממוצע עומד על 3.9 מעלות צלזיוס.[9] עם זאת, אפשר שגם בתחום זה ניתן לראות את השפעותיה של ההתחממות הגלובלית. כך למשל, טמפרטורת מי האוקיינוסים שנמדדה ביוני2009 למשל הייתה גבוהה ב-1.06 מעלות צלזיוס מעל הממוצע של המאה ה-20 – הסטייה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם.[10]
זרמים – מאחר שהאוקיינוס הוא מאגר מים אדיר, שתָחום פיזית בין מספר יבשות וימות, הוא נתון להשפעותיהם של זרמים חמים יותר המגיעים מאוקיינוסים שכנים ומפעילות וולקנית בקרקעיתו. עובדה זו משפיעה במידה רבה על גבולותיה המשתנים של אנטארקטיקה, כמעט כפליים, בין עונת הקיץ לחורף (Atlantic Convergence).[11]
מליחות מי הים –מעבר פאזה מנוזל למוצק (אונקודת הקיפאון), יורדת משמעותית כתלות בשבר המסי של המלח במים. נוכחות המלח יוצרתקשרים יוניים איתנים המקשים על היפרדות האטומים בעת חימומם, וגורמת לעלייה בצמיגות הנוזל ובחסינותו לקיפאון. בנוסף, היווצרות שלמדפי הקרח באוקיינוס הקרח הצפוני ובאנטארקטיקה, משנה את מאזן המלח בחלקים שאינם קופאים, בהותירם מלוחים יותר וצמיגיים יותר.
קרינה ובידוד – מים צמיגיים הם דחוסים יותר ולפיכך כבדים יותר. בשל כך הם שוקעים לקרקעית ובמקומם עולים מים חמים יותר שנכלאים בשכבה בין מעטה הקרח העליון למעטה הצמיגי התחתון, שנדחס אף יותר בשל עומקו ובשל "עמוד" המים שמעליו. אזור הכליאה משמש כרצועת בידוד שמשמרת את הטמפרטורה בצורה מיטבית, ומאפשרת לקרינת השמש לחמם את חלקה העליון ולמנוע מהקרח להוסיף להתעבות.[12]
רוב יצורי האוקיינוסים חיים בשכבה האפיפלגית, שעומקה הוא עד 200 מטרים מתחת לגלים. בעומק זה ישנם צורות חיים רבות השוחות ללא הרף או נעות כפלנקטון על זרמי הים. הם עושים זאת הן כדי לחפש מזון בעולם רחב מאוד וחסר חיים ברובו והן כדי לא לשקוע לעומקים חשוכים, קרים ולוחצים בהם קשה לשרוד.
מעבר לעומק 200 מטרים ישנועולם שונה מאוד ובו חיים יצורים המותאמים לחיים במעמקי הים, המשתמשים בנהורנות ביולוגית כדי למצוא מזון ולמטרות רבייה.
כמו כן יצורי יבשה שונים מצליחים להגיע לאיים נידחים ברחבי האוקיינוסים ולרבים מאפיינים ייחודיים.
בשנת2019 פרסםהאיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) דוח שלפיו כמויות החמצן המומס במי האוקיינוס ירד בצורה דרסטית בשנים האחרונות, ככל הנראה בעקבות פעילות האדם המזהמת. בדוח הובהר כי ירידה מתמשכת כזו עלולה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית וביצורים הימיים שמתקיימים באוקיינוס.[15]
האוקיינוסים הם הכרחיים לתחבורה: רוב הסחורה בעולם מועברת באמצעותספינות ביןנמלים. בני האדם חיברו אוקיינוסים מסוימים במקומות שלא היה חיבור ביניהם על מנת ליצור מעבר נוח לספינות, כגוןתעלת סואץ ותעלת פנמה.
המדע החוקר את האוקיינוסים נקראאוקיינוגרפיה. שיט במימי האוקיינוס (בין השאר למטרות חקר) בעזרת סירות החל כבר בזמנים פרה-היסטוריים, אך רק מהמאות האחרונות התאפשר שיט מתחת למים בעזרתצוללות.
הנקודה העמוקה ביותר באוקיינוס (ובעולם בכלל) נמצאת באוקיינוס השקט לידאיי מריאנה הצפוניים, זוהיתהום צ'לנג'ר. בנקודה זו עומק המים הוא כ-11,034 מטרים (לשם השוואה העומק המרבי שלהים התיכון הוא 5,267 מטרים). המקום נחקר ונרשם באופן מלא רק ב-1951 על ידיחיל הים הבריטי.
אין הוכחות על קיומם של אוקיינוסים בעלי מים בכוכבי לכת או ירחים. בירחו הגדול ביותר שלשבתאי,טיטאן, קיים אוקיינוס שלמתאן. כיום מאמינים כי קיים בירחו שלצדק,אירופה, אוקיינוס מתחת למעטה הקרח שעוביו כמה עשרות ק"מ.
^אוקיינוס היה בנם הבכור שלאורנוס וגאיה, ומשום כך הוא נקרא גם בכור הטיטנים. מאחותו נולדו לו כ-3,000 בנים – אלי הנהרות – וכ-3,000 בנות – הנימפות האוקיינידות. אף שפוסידון נטל את תפקיד אל הים, אוקיינוס המשיך למשול על הנהר הגדול. אוקיינוס לא עמד לצד אֶחיו, שיצאו למלחמה כנגדזאוס לאחר שתפס את שלטונו שלקרונוס, ולפיכך לא גורש עמם לטרטרוס.
.jpg)
