למושגאוצר מילים שתי משמעויות סמוכות:
כל שפה מתאפיינת בדינמיות: מילים חדשות נוצרות בשפה או נקלטות בה משפות זרות, ומילים אחרות יוצאות מכלל שימוש, ונותרות רק בספרים נושנים. בהתאם לכך, אוצר המילים של השפה דינמי אף הוא, וניתן להבחין באוצר מילים ייחודי לתקופה מסוימת (ראו, למשל, סדרת ערכים העוסקת בהיסטוריה של השפה העברית, ובכלל זה התפתחות אוצר המילים שלה). במינוח בלשני מקצועי משתמשים בדרך כלל במונחלקסיקון לציון כלל המילים (או: הלקסמות) הקיימות בשפה.
לא כל השפות עשירות באותה מידה: יש שפות המתאפיינות באוצר מילים נרחב, ואחרות מתאפיינות באוצר מילים מצומצם יחסית. מאפיין זה בולט יותר בהתייחסות לאוצר מילים בתחום מסוים, כגון מילים העוסקות בפעילותחקלאית או מילים העוסקות בפעילותהנדסית.אנגלית היא השפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר. את מספר המילים בה קשה לאמוד, אך לפי מספר הערכות הוא כ-500,000 מילים (אם כי כמחציתן הן שמותתרופות[דרוש מקור]). רוב השפות הן בעלות מספר מילים מועט יותר (במילוןאבן-שושן למשל, מוערך מספר מילות השפה העברית בכ-70,000). היקף אוצר המילים של האנגלית אינו מעיד על מספר המילים בהן משתמשים רוב הדוברים בפועל, מספר שאינו שונה מהותית משפות אחרות, ומוערך בכ-5,000 מילות שיחה יום-יומית מדוברת[דרוש מקור], ובעוד כ-15,000 שבהן נעשה שימוש בכתיבה/קריאה של אדם ממוצע[דרוש מקור].
חלק מתהליך העשרת אוצר המילים של השפות דומה בשפות רבות ונחקר במסגרת האבולוציה של השפה. התברר, למשל, ששמותיהם שלצבעים שונים מתווספים לכל השפות, במהלך התפתחותן, על פי סדר דומה. בתחילה השפה מכילה שמות עבור צבע "כהה" וצבע "בהיר" בלבד. בהמשך מתווסף שם עבור הצבע האדום שמשמש גם עבור החום. המונח הבא שמוסף לשפה הוא מונח עבור הצבע הירוק שכולל גם את הצבע הצהוב ובחלק גדול מהמקרים גם את הצבע הכחול. אם הכחול אינו נחשב בשלב זה לגוון של ירוק, הוא נחשב לגוון של אפור. כתבי יד עתיקים כמו האודיסאה והמקרא נכתבו לפני שהליך בחירת השמות המודרניים לצבעים הושלם[1].
ערך מורחב –לקסיקון (בלשנות)אוצר המילים של האדם נמדד בשני אופנים:[2]
אוצר המילים של אדם נחשב כמאפיין מובהק שלאוריינותו. מבחני התאמה שונים, כגוןבחינה פסיכומטרית, בוחנים גם את אוצר המילים של הנבחן. העשרת אוצר המילים של אדם, בשפת האם שלו ובשפה חדשה שהוא רוכש, היא מרכיב חשוב של שיפור כישורי שפה, ונכלל בתהליכי הלמידה וההוראה המתקנת.
פערים בין אוצר המילים האקטיבי והפסיבי מאפיינים אנשים בעלילקות למידה. קושי זה יכול לפגוע בתפקוד האקדמי על ידי הנמכה של הביצוע בשעתמבחן או בהשלמתשיעורי בית[2]. קשיי שליפה הם אחד המאפיינים המרכזיים שללקות שפה.
בתהליךרכישת שפת אם, אוצר המילים נרכש בקצב איטי למדי עד גיל שנה וחצי, אז מתרחש מה שקרויפרץ לקסיקלי, והמילים הולכות ונרכשות במהירות, כשהילד בסקרנותו מנסה להמריץ את התהליך ככל האפשר. בגיל שש, אוצר המילים האקטיבי של הילדים כבר מתקרב ל-2,500 מילים, אם כי ההבדלים בין שכבות סוציו-אקונומיות עשויים להיות גדולים מאוד, עד פי שניים לערך.
בכתיבה של טקסטים לקהל יעד מסוים, יש להתחשב באוצר המילים של קהל יעד זה. טקסט המיועד לאוכלוסייה שלמהגרים, למשל, יכיל מילים מאוצר מילים בסיסי יותר מזה המשמש בטקסט המיועד לאוכלוסיית ילידי הארץ. באופן דומה, טקסט המיועד לילדים ישתמש באוצר מילים שונה מזה המשמש טקסט שנועד למבוגרים.
אוצר המילים של אדם בא לידי ביטוי גם במשחקים וחידות אחדים, שבהם יש יתרון לבעל אוצר מילים עשיר. משחקים בולטים בתחום זה הםשבץ נא וארץ עיר. גםמשחק המחשבבונוס מתבסס על אוצר המילים של המשחקים בו. אוצר המילים בא לידי ביטוי גם בחידות לשוניות ותשבצים.
בשונה מאוצר מילים שלשפה טבעית, שקשה לשלוט בהיקפו, אוצר מילים שלשפה מתוכננת נשלט במדויק על ידי מתכנני השפה. במיוחד בולט הדבר בשפות מחשב, שבהן אוצר המילים מבוקר על ידי המהדר. בשפות תכנות מסוימות, כגוןלוגו, מלאכת התכנות היא במידה רבה הרחבת אוצר המילים המוכר בתוכנית הנכתבת.
מחקרים מקשרים בין קריאתסיפורים לילדים לתחומי התפתחותקוגניטיביים רחבים. קריאת ספרים לילדים נקשרת במחקרים לרמת השפה ואוצר המילים של הילדים, לידע רב יותר על דפוס, למודעות לקשר בין צליל לאות, לידע עולם, ליכולתהפשטה, לידע על השפה הכתובה ולהישגים גבוהים יותר בבית הספר[3]. הספרות המחקרית מעידה על קשרים מתאמיים ועל קשרים סיבתיים בין הרחבת אוצר המילים לבין האזנה לסיפורים אצל ילדים צעירים. דוגמה למחקר מתאמי כזה הוא מחקרו של וולס[4]. הוא מצא שקיים מתאם חיובי בין השכיחות שבה ילדים עד גיל עשר מאזינים לסיפורים לבין הערכות מורים לגבי גודל אוצר המילים של ילדים אלה. לילד המאזין יותר לסיפורים יש אוצר מילים גדול רחב יותר[5].
הקראה לילדים משפרת רכישת אוצר מילים מכיוון שהיא מספקת להם חשיפה מקרית למילים חדשות[6]. קריאת סיפורים חושפת את הילדים למילים חדשות בהקשר מעניין, מבוסס הקשר שהם יכולים להזדהות איתו. ניתן לראות הצלחות גדולות יותר, כאשר המקריא המבוגר מסמן את המילים החדשות עבור הילד. שימוש באסטרטגיות שונות על מנת לחשוף את הילד לאוצר מילים חדש יכולות להוביל לתוצאות שונות שתלויות בסוג האוכלוסייה[7].ילדיםלקויי שמיעה נמצאים בסיכון ללמידת מילים אקראית על ידי הקראת סיפורים מכיוון שמבוגרים נוטים לקרוא להם פחות מאשר לילדים שומעים בני גילם בגלל אובדן השמיעה.
קריאת ספר היא אירוע אידיאלי לרכישת שפה ובייחוד לילדים עם אוצר מילים מוגבל או התפתחות שפתית מעוכבת[8]. קריאת ספרים מהווה חלק משמעותי בחוויות האוריינות והיא אחת הפעילויות החברתיות הנחקרות והמומלצות ביותר בהקשר של התפתחות ניצני אוריינות[9].נמצא שקריאת סיפורים באופן אינטנסיבי משפרת אוצר מילים וגם יכולות אורייניות מוקדמות אצל ילדים בעלי שמיעה תקינה[10].
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:אוצר מלים |
 ציטוטים בוויקיציטוט:אוצר מילים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:אוצר מילים |
