Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

אונאי אמרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אונאי אמרי
Unai Emery
לידה3 בנובמבר1971 (בן 54)
הונדריביה,ספרדעריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידהUnai Emery Etxegoienעריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהספרדעריכת הנתון בוויקינתונים
גובה1.81 מטרים
עמדהקשרעריכת הנתון בוויקינתונים
unai-emery.com
מועדוני נוער
1986–1990ריאל סוסיאדד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שניםמועדוניםהופעות (ש)
1990–1995
1995–1996
1996–2000
2000–2002
2002–2003
2003–2004
ריאל סוסיאדד ב'
ריאל סוסיאדד
טולדו
ראסינג פרול
לגנס
לורקה דפורטיבה
89 (7)
5 (1)
126 (2)
61 (7)
28 (0)
30 (1)
קבוצות כמאמן
2004–2006
2006–2008
2008–2012
2012
2013–2016
2016–2018
2018–2019
2020–2022
2022–
לורקה דפורטיבה
אלמריה
ולנסיה
ספרטק מוסקבה
סביליה
פריז סן-ז'רמן
ארסנל
ויאריאל
אסטון וילה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוּנָאִי אֶמֵרִי אֵצֶ'גוֹיִיןספרדית:Unai Emery Etxegoien; נולד ב-3 בנובמבר1971) הואכדורגלן עבר ספרדי שמשמש כיום כמאמנה שלאסטון וילה. ככדורגלן אמרי שיחק בעמדת הקשר השמאלי. אמרי שיחק לאורך רוב הקריירה בליגה השנייה והשלישית בספרד, לפני שפתח בקריירת אימון. כמאמן הוביל אמרי, בין היתר, אתולנסיה לשלוש עונות רצופות במקום השלישי בליגה הספרדית, ואתסביליה לשלוש זכיות רצופות בליגה האירופית, מה שהפך אותה לשיאנית הזכיות במפעל בכל הזמנים ולשיאנית הזכיות הרצופות בו. ב-2021 הוביל גם אתויאריאל לזכייה בליגה האירופית.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אמרי החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער שלריאל סוסיאדד. הוא החל לשחק בעונת 1990/91 בקבוצת המילואים של המועדון, ריאל סוסיאדד ב' מהליגה השלישית.

לאחר חמש עונות בקבוצה קודם אמרי לסגל ריאל סוסיאדד בעונת1995/1996. ב-15 באוקטובר 1995 ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה, כשעלה כמחליף לרבע שעה בהפסדה הביתי של קבוצתו 1–2 למרידה. עד לסיום העונה ערך אמרי חמש הופעות ליגה, כולן כמחליף, ובהן כבש שער ליגה אחד.

לקראת עונת 1996/97 עבר אמרי לטולדו מליגת המשנה, שם היה לשחקן מפתח במשך ארבע עונות. בעונתו הרביעית והאחרונה במועדון ירדה הקבוצה לליגה השלישית, ואמרי סיים את דרכו בקבוצה. בסך הכול ערך 126 הופעות ליגה במדי טולדו, יותר מבכל קבוצה אחרת בקריירת המשחק שלו.

אמרי נותר בליגת המשנה גם לאחר ירידת קבוצתו, כשעבר לקראת עונת 2000/01 לראסינג פרול. אמרי היה לשחקן הרכב קבוע במשך שתי עונות בקבוצה, ובעונתו השנייה בקבוצה כבש שבעה שערי ליגה, שיא קריירה אישי. בעונת 2002/03 שיחק במדילגנס מליגת המשנה, ואחריה עבר לשחק בלורקה דפורטיבה מהליגה השלישית. לאחר חמישה מחזורים בעונתו השנייה בקבוצה, נפצע אמרי בברכו ונאלץ לפרוש בגיל 32 ממשחק פעיל.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

תחילת דרכו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

חודשים ספורים לאחר פציעתו, במהלך אותה העונה, התמנה לתפקידמאמן הקבוצה, וכבר באותה העונה הוביל אותה למקום הרביעי ולהעפלה ראשונה בתולדותיה לליגת המשנה. בעונה הבאה, עונתו המלאה הראשונה על הקווים, הוביל אמרי את המועדון למקום החמישי בטבלה, מרחק חמש נקודות בלבד מהעפלה לליגה הבכירה.

לקראת עונת 2006/07, בעקבות הצלחתו בלורקה, מונה אמרי למאמןאלמריה מליגת המשנה. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה הוביל אמרי את אלמריה למקום השני בטבלה, והעפיל עמה לראשונה בתולדות המועדון לליגה הבכירה. עונת2007/2008 הייתה העונה הראשונה של אמרי בלה ליגה ובה הוביל את אלמריה למקום השמיני בטבלה, מרחק שמונה נקודות בלבד מהשתתפות בגביע אופ"א.

ולנסיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בעקבות הצלחותיו במועדונים הקטנים אותם אימן זכה אמרי להצעה מקבוצה בכירה בדמותה שלולנסיה, ולקראת עונת2008/2009 מונה למאמן הקבוצה במקום שלרונאלד קומאן. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, על אף הקשיים הכלכליים הכבדים בהם היה שרוי המועדון, הוביל אמרי את ולנסיה למקום השישי בטבלה ולהשתתפות בליגה האירופית. באותה עונה צלח עם הקבוצה את שלב הבתים בגביע אופ"א ללא הפסד, אך הודח עמה כבר בשלב הנוקאאוט הראשון מולדינמו קייב בעקבותחוק שערי חוץ.

בעונת2009/2010 הוביל אמרי את קבוצתו למקום השלישי בטבלה, ובכך החזיר אותה לליגת האלופות לאחר היעדרות בת שנתיים. במקביל הוא הוביל את ולנסיה לרבע גמר הליגה האירופית, שם הודחה על ידי הזוכה בסוף הטורניר,אתלטיקו מדריד, שוב בשערי חוץ. הישגיו של אמרי הובילו להארכת חוזהו בסיום העונה לעונה נוספת.

את עונת2010/2011 פתח ולנסיה ללא שניים מבכירי שחקניה,דויד וייה שעבר לברצלונה ודויד סילבה שעבר למנצ'סטר סיטי. גם ללא השניים הצליחה ולנסיה לנצח חמישה מששת משחקיה הראשונים בליגה, וסיימה עונה נוספת במקום השלישי. היא חגגה את חזרתה לליגת האלופות עם ניצחון 0–4 עלבורסאספור בטורקיה, וצלחה את שלב הבתים במפעל לפני שהודחה בשמינית הגמר.

בעונה הרביעית והאחרונה של אמרי בקבוצה הוא הוביל את ולנסיה למקום השלישי בטבלה בפעם השלישית ברציפות. בליגת האלופות הודחה הקבוצה בשלב הבתים, ובסיום העונה עזב אמרי את הקבוצה לאחר קדנציה בת ארבע עונות.

ספרטק מוסקבה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לקראת עונת2012/2013 יצא אמרי לראשונה בקריירה המקצועית מספרד, כשהחליף אתואלרי קרפין כמאמןספרטק מוסקבה מהליגה הרוסית. ב-25 בנובמבר 2012, לאחר פחות מחצי עונה, פוטר אמרי מתפקידו בעקבות שרשרת תוצאות לא מוצלחת, האחרונה שבהן תבוסה בדרבי של מוסקבה 1–5 לדינמו.[1]

סביליה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-14 בינואר 2013 חזר אמרי לספרד, כשהחליף אתמיצ'ל כמאמןסביליה.[2] בעת מינויו ניצבה הקבוצה במקום ה-12 בטבלה, ואמרי הוביל אותה בסיום העונה למקום התשיעי. כמו כן הוא הוביל את סביליה לחצי גמרגביע המלך הספרדי, מה שהקנה לה מקום בליגה האירופית עונה אחר כך, בעקבות העפלתן שלריאל מדריד ואתלטיקו מדריד, שהגיעו לגמר, לליגת האלופות.

בעונת2013/2014, עונתו המלאה הראשונה של אמרי על הקווים בסביליה, הוביל אותה למקום החמישי בליגה הספרדית ולזכייה בליגה האירופית. סביליה צלחה שני שלבי מוקדמות, סיימה ראשונה בשלב הבתים ללא הפסד, ובשלבי הנוקאאוט הדיחה אתמריבור,ריאל בטיס,פורטו וקבוצתו לשעבר של אמרי, ולנסיה. במשחק הגמר גברה סביליה עלבנפיקה ליסבון 4–2 בדו-קרב פנדלים, לאחר שוויון 0–0 בתוםהארכה.

בעונת2014/2015 שמר עם קבוצתו על המקום החמישי, ובמקביל זכה בפעם השנייה ברציפות בליגה האירופית. קבוצתו העפילה אוטומטית לשלב הבתים של המפעל, בזכות זכייתה בטורניר בעונה הקודמת. בשלב הנוקאאוט הדיחה סביליה אתרד בול זלצבורג,ויאריאל,זניט סנקט פטרבורג ופיורנטינה, ובמשחק הגמר גברה 3–2 עלדניפרו. בכך שברה סביליה את שיא הזכיות במפעל עם ארבע זכיות (כולל בגביע אופ"א), והייתה לקבוצה השנייה בהיסטוריה שזוכה בו פעמיים רצופות (אחרי ריאל מדריד ב-1986 ו-1987). בסיום העונה האריך אמרי את חוזהו בשנתיים נוספות.[3]

בעקבות החלטתה שלאופ"א על העפלתה של הזוכה בליגה האירופית לשלב הבתים של ליגת האלופות, זכתה סביליה להשתתף בליגת האלופות בעונת2015/2016. ההשתתפות שלה במפעל הסתיימה כבר באותו השלב, כשסיימה שלישית אחרייובנטוס ומנצ'סטר סיטי, והיא נשרה לשלבי הנוקאאוט של הליגה האירופית. סביליה המשיכה את הדומיננטיות שלה במפעל השני בחשיבותו, והדיחה בדרכה אתמולדה,פ.צ. בזל,אתלטיק בילבאו ושחטאר דונצק בדרך לגמר שלישי ברציפות. לאחר שסביליה הבטיחה את העפלתה לגמר, שילב אמרי במשחקי הליגה בעיקר שחקנים מחליפים ושחקני נוער, וסיים את העונה במקום השביעי. עם זאת, הצליחה הקבוצה להשיג כרטיס לגמר שני באותה העונה, גמר גביע המלך הספרדי מולברצלונה. בעוד בגמר הגביע נוצחה סביליה 0–2, בגמר הליגה האירופית השיגה קבוצתו של אמרי השיג מרשים כשזכתה בתואר בפעם השלישית ברציפות. היא הגדילה את הפער בראש טבלת הזכיות במפעל עם זכייתה החמישית, והייתה לראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר שלוש פעמים רצופות לאחר שגברה 3–1 עלליברפול, אחרי שפיגרה 0–1 בהפסקה.

ב-12 ביוני 2016, לאחר שלוש וחצי עונות כמאמן סביליה ובעקבות רצונו של המאמן לעזוב את הקבוצה, הודיעה הנהלת סביליה על סיום ההתקשרות עם אמרי.[4]

פריז סן-ז'רמן

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-28 ביוני 2016, כשבועיים לאחר שעזב את סביליה, חתם כמאמן הטרבליסטית הצרפתית,פריז סן-ז'רמן, כמחליפו שללורן בלאן.[5] בעונתו הראשונה כמאמן פריז הקבוצה נכשלה לזכות באליפות צרפת אך זכתה בגביע הצרפתי ובגביע הליגה. בליגת האלופות הובסה הקבוצה 1–6 על ידי ברצלונה במשחק הגומלין של שמינית גמרליגת האלופות לאחר ניצחון 4–0 בפריז במשחק הראשון, וכתוצאה מכך הודחה מהמפעל. זהו היתרון הגדול ביותר שהושמט בהיסטוריה של שלבי הנוקאאוט בליגת האלופות, וזכה בספרד לכינוי "הרמונטאדה" (המהפך). ב-2018 זכה עם הקבוצה בליגה הצרפתית ובגביע הליגה, אך בפעם השנייה ברציפות הקבוצה נכשלה לעבור את שמינית גמר ליגת האלופות לאחר שהודחה על ידיריאל מדריד.

בתום העונה עזב אמרי את פריז.[6]

ארסנל

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-23 במאי 2018 מונה אמרי למאמןארסנל.[7] את עונתו הראשונה בקבוצה פתח עם רצף של 11 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות, אך סיים עם הקבוצה במקום החמישי בליגה והגיע לגמר הליגה האירופית, בו הפסידה ארסנל 1–4 לצ'לסי. ב-29 בנובמבר 2019 פוטר מתפקידו לאחר הפסד 1–2 במשחק בית בליגה האירופית מולאיינטרכט פרנקפורט ורצף של שבעה משחקים ללא ניצחון.[8]

ויאריאל

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-23 ביולי 2020 חזר לאמן בספרד ומונה למאמנה שלויאריאל, בה חתם על חוזה לשלוש עונות.

ב-26 במאי 2021 זכה עם ויאריאל בליגה האירופית לאחר ניצחון במשחק הגמר עלמנצ'סטר יונייטד. הייתה זו הפעם הרביעית בה אמרי זוכה בתואר (שלוש מהן עם סביליה).

בעונת2021/2022 הוביל את ויאריאל לחצי גמר ליגת האלופות, כשבדרך הדיח קבוצות כמויובנטוס ובאיירן מינכן.

אסטון וילה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-24 באוקטובר 2022 מונה למאמנה שלאסטון וילה. בשל הסדרת אשרת העבודה שלו באנגליה הוא החל רשמית את תפקידו ב-1 בנובמבר של אותה שנה.[9]

תחת אמרי הצליחה הקבוצה לצבור נקודות, סיימה את העונה במקום השביעי והעפילה לליגה האזורית

אתעונת 2023/2024 בפרמייר ליג סיימה במקום הרביעי והעפילה לליגת האלופות. בליגה האזורית, הקבוצה הגיעה לחצי הגמר, אז הודחה על ידיאולימפיאקוס היוונית שזכתה בתואר.

בעונה שלאחר מכן סיימה הקבוצה במקום החמישי והגיעה לרבע גמר ליגת האלופות, אז הודחה על ידיפ.ס.ז הצרפתית, שגם היא זכתה בתואר לאחר הפסד 5-4 בסיכום 2 המשחקים שכלל ניצחון 3-2 בגומלין.

תארים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

תארים כמאמן

[עריכת קוד מקור |עריכה]
סביליה
פריז סן-ז'רמן
ויאריאל

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מועדונים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
עונהקבוצהליגהבליגהבגביעאחרסה"כ
הופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשערים
1990/1991ריאל סוסיאדד ב'ספרדספרדהליגה הספרדית השלישית2320030262
1991/19922120000212
1992/199351000051
1993/199450000050
1994/19953520000352
1995/1996ריאל סוסיאדדספרדספרדליגת העל הספרדית51100061
1996/1997טולדוספרדספרדהליגה הספרדית השנייה3704000410
1997/19982923000322
1998/19992600000260
1999/20003401000350
2000/2001ראסינג פרולספרדספרדהליגה הספרדית השנייה2800000280
2001/20023372000357
2002/2003לגנסספרדספרדהליגה הספרדית השנייה2801000290
2003/2004לורקה דפורטיבהספרדספרדהליגה הספרדית השלישית2512060331
2004/200550000050
סך הכול בקריירה339181309036118

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאאונאי אמרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^רוסיה: אונאי אמרי פוטר מספרטק מוסקבה, באתרוואלה, 25 בנובמבר 2012
  2. ^סביליה: מיצ'ל פוטר, אונאי אמרי במקומו, באתרynet, 14 בינואר 2013
  3. ^סביליה: אונאי אמרי האריך את חוזהו עד 2017, באתרוואלה, 5 ביוני 2015
  4. ^רשמי: אמרי עוזב את סביליה, סמפאולי יחליפו, באתרONE‏, 12 ביוני 2016
  5. ^רשמית: אונאי אמרי מונה למאמנה של פריס סן ז'רמן, באתרוואלה, 28 ביוני 2016
  6. ^אמרי הודיע: אעזוב את פאריס בסיום העונה, באתרערוץ הספורט, 27 באפריל 2018
  7. ^אוריאל דסקל,אונאי אמרי בארסנל: הבחירה הבטוחה, באתרכלכליסט, 22 במאי 2018
  8. ^אונאי אמרי פוטר מארסנל, פרדי ליונגברג יעמוד זמנית על הקווים, באתרוואלה, 29 בנובמבר 2019
  9. ^אונאי אמרי הוצג כמאמן החדש של אסטון וילה, באתרערוץ הספורט, 3 בנובמבר 2022
מאמני הפרמייר ליג – עונת2025/2026
דייוויד מויס (אברטון) •אונאי אמרי (אסטון וילה) •מיקל ארטטה (ארסנל) •אנדוני איראולה (בורנמות') •פביאן הירצלר (ברייטון אנד הוב אלביון) •קית' אנדרוז (ברנטפורד) •סקוט פארקר (ברנלי) •רוב אדוורדס (וולבס) •נונו אספריטו סנטו (וסטהאם יונייטד) •תומאס פרנק (טוטנהאם הוטספר) •ארנה סלוט (ליברפול) •דניאל פארקה (לידס יונייטד) •מייקל קאריק (מנצ'סטר יונייטד) •פפ גווארדיולה (מנצ'סטר סיטי) •שון דייץ' (נוטינגהאם פורסט) •אדי האו (ניוקאסל יונייטד) •רז'יס לה בריס (סנדרלנד) •מרקו סילבה (פולהאם) •ליאם רוסניור (צ'לסי) •אוליבר גלסנר (קריסטל פאלאס)
מאמניארסנל
הוליס (1894–1897) •מיטשל (1897–1898) •אלקוט (1898–1899) •ברדשו (1899–1904) •קלסו (1904–1908) •מורל (1908–1915) •מק'יואן (1915–1919) •נייטון (1919–1925) •צ'פמן (1925–1934) •שו (1934) •אליסון (1934–1947) •ויטאקר (1947–1956) •קרייסטון (1956–1958) •סווינדין (1958–1962) •רייט (1962–1966) •מיי (1966–1976) •ניל (1976–1983) •האו (1983–1986) •ברטנשו (1986) •גרהאם (1986–1995) •יוסטון (1995) •ריוק (1995–1996) •יוסטון (1996) •רייס (1996) •ונגר (1996–2018) •אמרי (2018–2019) •יונגברי (2019) •ארטטה (2019–)
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אונאי_אמרי&oldid=41843722"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2026 Movatter.jp