משפחתו של שולץ היאלותרנית מסורתית, והוא הוטבל בכנסייה האוונגליסטית בגרמניה. הוא מחזיק בדעות חילוניות ברובן, ובבגרותו עזב את הכנסייה, אך קרא להעריך את המורשת והתרבות הנוצרית של המדינה.
ב-20 בפברואר2011 ניצחו שולץ ומפלגתו בבחירות המקומיות שנערכו בהמבורג, עם כ-48.3% מקולות הבוחרים, תוצאה שהביאה ל-62 נציגים מטעם המפלגה בפרלמנט המקומי (מתוך 121). בעקבות זאת התפטר שולץ מהבונדסטאג וב-7 במרץ היה לראש עיריית המבורג. לאחר הבחירות שנערכו בשנת2013 היה שולץ שותף בתהליך הרכבת הממשלה בין מפלגתו לביןהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית, אשר ניצחה בבחירות. בשנת2015 נבחר שנית למשרתו בהמבורג, עם כ-47% מהקולות. הוא הקים את ממשלתו בשיתוף עםמפלגת הירוקים והושבע בשנית לתפקיד ב-15 באפריל. באותה השנה הוביל קמפיין למען אירוחאולימפיאדת 2024 בעיר, אך לבסוף דחו אזרחי העיר את ההצעה במשאל עם. במרץ2018 עזב שולץ את עיריית המבורג על מנת לשמש כשר האוצר הפדרלי וסגן הקנצלרית.
כשר אוצר, תמך במדיניות תקציבית שנועדה לשמור עלגרעון אפסי. בשנת2019 הודיע שולץ כי הממשלה מוכנה לשקול השקעה ממשלתית (שתהיה כרוכה בגירעון) במקרה של מיתון. במהלךמגפת הקורונה בגרמניה, הממשלה ויתרה על מדיניות זו במטרה להתמודד עםהשפעת מגפת הקורונה על הכלכלה ולספק סיוע כלכלי.[1]
ב-8 בדצמבר2021 נבחר שולץ על ידי הבונדסטאג לקנצלר גרמניה, עם 395 קולות בעד ו-303 נגד. ממשלתו החדשה מונתה באותו היום על ידינשיא גרמניהפרנק-ואלטר שטיינמאייר. בשעה שהיה בן 63 ו-177 יום, שולץ הוא האדם המבוגר ביותר שהפך לקנצלר גרמניה מאזלודוויג ארהרד שהיה בן 66 ו-255 יום כשנכנס לתפקידו ב-17 באוקטובר 1963.
הקואליציה כללה את מפלגתו,מפלגת הירוקים והמפלגה הדמוקרטית החופשית, קואליציה שנקראת לעיתים קרובות בתקשורת "קואליציית רמזור" בשל הצבעים בהן משתמשות המפלגות (אדום למפלגתו של שולץ, צהוב למפלגה הדמוקרטית החופשית וירוק למפלגת הירוקים).
בפברואר 2022, במהלךהמשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022), השהה את פרויקטנורד סטרים 2. ממשלתו סירבה להעביר נשק התקפי לאוקראינה בניגוד למדינות מערביות אחרות במהלך המשבר. בהמשך הצהיר שיועברונ"ט[2][3][4] ואף אושרה העברתטנקים.[5] בעקבותהפלישה הרוסית לאוקראינה, שולץ הצהיר גם על השקעה ביטחונית עצומה בצבא הגרמני.[6] צעד זה נחשב כמהפך במדיניות גרמניה לאחר שנים רבות.[7] באותו החודש, אישרה הממשלה הגדלה שלשכר מינימום וכך קיימה את אחת מהבטחותיו המרכזיות של שולץ במערכת הבחירות.[8]
באוקטובר 2023, הכריז כי "הגיע הזמן" לגרש מהמדינה "באופן מסיבי" את מי שבקשת המקלט שלו נדחתה, או שלא היה זכאי להגיש אחת. מדובר על מאות אלפי בני אדם, שהיו במעמד מעורפל.[10] לפיבילד, למרות הכרזות אלו בשנת 2024 הייתה צפויה גרמניה להכניס לשטחה אף יותר מהגרים מבשנת 2023.[11] מבחינת מאזן גורף, בשנת 2023 היגרו לגרמניה 1,933,000 איש, בהם 276,000 מאוקראינה ו-126,000 מטורקיה, בעוד 1,270,000 איש היגרו. ההגירה נטו לגרמניה הייתה 663,000 בשנת 2023, ירידה משיא של 1,462,000 בשנת 2022.[12]
בנובמבר 2023, בית המשפט החוקתי בקרלסרוהה פסל את שיטת הקופסאות התקציביות של הממשלה שהונהגה בתקופתמגפת הקורונה, שניסתה לעקוף את האיסור על לקיחת חוב גרמני. כתוצאה כך, התקציב הגרמני, שכלל הרבה מהבטחות המפלגות, קוצץ ואתו המימון.[13][14]
חשד למעורבות שולץ בסקנדל העלמת המיסיםCumEx-Files הטילה צל על חייו הפוליטיים.[15][16] לטענתו הוא לא זכר דבר שקשור בנושא,[17] אך היו שפקפקו בכך.[18] התובעים של קלן, שפשטו פעמיים על רשות המיסים של המבורג, אמרו שאין מספיק ראיות כדי למנות את שולץ, אשר כיהן בתקופה הרלוונטית כראש העיר המבורג, כחשוד בחקירתם בעניין.[19]
בנובמבר 2024, לאחר משבר סביב התקציב,[20] פיטר את שר האוצר ממפלגתFDP והכריז עלהצבעת אי אמון בינואר 2025.[21]
לאחרטבח שבעה באוקטובר, גינה את המתקפה והכריז: עוצרים סיוע לפלסטינים עד לבחינת שימושיו, ביטחון ישראל הוא סיבת קיומנו.[22] כמו כן, הוא ביקר בישראל.[23] הוא אישר סיוע צבאי ורפואי גרמני משמעותי לישראל, וגינה את פעולות חמאס וקבוצות פלסטיניות אחרות.
במאי 2024 שלח שולץ תנחומים לאיראן על מות הנשיאראיסי בהתרסקות מטוס, דבר שגרר ביקורת בחוגים התומכים בישראל בגרמניה אשר כינו את המעשה כ"מביש".[24]
