הזרם התגבש בתחילה בשכבות הנמוכות של החברה ונשא אופי של דרשותאקסטטיות ו"לידה מחדש". עם התבססותו במעמדות הביניים אבדו אלמנטים אלו.
הדגשים העיקריים של תנועה זו הן המרה אישית, אדיקות אישית ולימוד הביבליה,מוסריות ציבורית שכללה הימנעות משתייה ושכרות ו"ערכי המשפחה", חוסר הדגשה של הפורמליזם בפולחן ובדוקטרינה, תפקיד חשוב יותר למאמינים הרגילים (כולל הנשים) בפולחן, וכן לימוד אינטנסיבי ועצמאי של כתבי הקודש.
עליונות כתבי הקודש: האוונגליזם שם במרכז את לימוד התנ"ך והצורך להאמין שכל מה שכתוב באופן ברור הוא הנכון. אם יש דברים המנוגדים לכתוב בתנך, והם, לכאורה, ניתנים להסבר על ידי ההיגיון, או תיאוריה מדעית, אין להאמין בהם, אלא בכתוב ממש. חיי כל אדם חייבים להיות בהרמוניה מלאה עם התנ"ך.[2]
"הפרטה" של הדת ופירושהברית החדשה: המאמין אינו זקוק לתיווך של כהני דת. האוונגליזם תומך במינימום התערבות של הממסד הדתי, ודוגל בקשר ישיר בין הפרט לאל ללא צורך במתווכים ובהכשרה דתיתתאולוגית.
תחושת החטא: הקשר לאל מתחיל בהכרה האישית כי האדם הוא חוטא. המאבק בחטא הוא עניין יומיומי שיש לדווח עליו. משום שאין קשר לממסד, הווידוי הוא אישי. המטרה היא להכניס את עיקרי הנצרות לחיי היום יום, בניגוד לנוצרי הפורמלי שדתו מסתכמת בכך שהוא משתתף בטקסים.
כל העקרונות הללו התקיימו ברפורמציה שלהמאה ה-16, והובילו לניתוק מהוותיקן ולייסוד כנסיותפרוטסטנטיות, אך בניגוד לכך האוונגליזם הציע "עסקת חבילה" של אורחות חיים, של סגנון ושל פעילות:
הדגשת חשיבות הבית (אחראי למרכזיות הבית באידאולוגיה של מעמדות הביניים): פולחן הביתיות מדגיש את חשיבות הבית במיוחד בעולם חומרי,קפיטליסטי.
זהות נוצרית כבסיס לדרישות חברתיות ופוליטיות: תחושת שליחות, רצון לצאת ולשנות את העולם המתבטא בקמפיינים פוליטיים וחברתיים שונים. (כגון ההתנגדות להפלות, התנועה לביטול העבדות, תנועה למאבק בשימוש באלכוהול וביצרניו, והתנועה לביטול חוקיות הזנות).
תרבות אלטרנטיבית: סגנון לבוש מאופק, הליכה למטיפים, קריאת טקסטים אוונגליים, לוח שנה שונה מהאריסטוקרטי (במאי הם מפגינים נגד ההתכנסויות הראוותניות האריסטוקרטיות).
מאזשנות ה-70 של המאה ה-20 חלה עלייה חדה במספר האוונגליסטים ברחבי העולם, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. לפי נתונים שמפרסמים האוונגליסטים, בשנת 2017 עמד אחוז האוונגליסטים מתוך כלל האוכלוסייה בברזיל על 26%, בקניה 48.92%, בניגריה ובזימבבואה כ-30% בכל אחת ובסך הכל הם מהווים כ-17% מאוכלוסייתדרום אמריקה, כ-18% מאוכלוסיית אפריקה וכ-26% מאוכלוסיית צפון אמריקה.[3]
רעיונות אוונגליסטים מופצים ברחבי העולם בין היתר, באמצעות רשת טלוויזיהGOD TV המשדרת ל-200 מדינות 24 שעות ביממה.
האוונגליזם נפוץ מארצות הברית מהתקופה הקולוניאלית, וביתר שאת בשנים שאחרי המהפכה. בשנים אלה מדינות הדרום נעשו יותר דתיות ממדינות הצפון, ונוצרה "חגורת התנ"ך".[4]
ישנם מהאוונגליים שיחסם לישראל מסתמך על משנתו שלג'ון נלסון דרבי, וראה בה שלב הכרחי בדרך אל קרבארמגדון ויום הדין, שבה רוב היהודים ישמדו וחלקם יקבלו את ישו כמשיח האמיתי.[5]. אם כי למעשה כיום ישנם מחקרים המלמדים כי מרבית האוונגליים בארצות הברית כיום אינם נוקטים בגישה כזו[6] . הסיבה הנוספת לתמיכת האוונגלים בישראל היא קריאת התנ"ך כפשוטו והתפיסה כי מה שנכתב אודות עם ישראל בתנ"ך הוא עדיין רלוונטי, בהקשר הזה ניתן להזכיר בייחוד את ברכת האל לאברהם –”וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה”[7] – שמתפרשת על ידם בפשטות כהבטחה שהתומך בעם ישראל יהיה מבורך[8]כ-70 מיליון מהאוונגליים בארצות הברית רואים עצמם כ"נוצרים-ציונים" באופן כלשהו. אוונגליים אלה תומכים בישראל, בעם היהודי ובציונות. הם פועלים למען מדינת ישראל ותורמים לה כספים. רובם תומכים בתנועות הימין הישראליות.
יחס אוהד של אוונגליים ליהודים ניתן לראות עוד אצלבלפור ולויד ג'ורג' שהיו אוונגליסטים ופעלו למען הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.בילי גרהאם שהיה אחת מהדמויות האוונגליסטיות הבולטות במהלךהמאה ה-20 היה תומך וידיד נלהב של ישראל. סיור שלו במדינה בשנת 1960 העלה את היוקרה והחשיבות של המדינה בקרב האוונגליסטים האמריקאים, ב-1967 הוא קרא למנהיגי ישראל לא להיכנע ללחצים דיפלומטיים העלולים לסכן את ביטחון המדינה. הוא עשה סרט, "ארצו" (“His Land”), על ישראל הממשיך להיות מוקרן בין האוונגלים הפרו-ישראליים. היו לו קשרים עם גולדה מאיר אותה העריך מאוד. הוא הביע עמדות פרו ישראליות ואף הגן על היהדות בפני ידידו הנשיא ניקסון.
עד שנת2005 תמכו הנוצרים האוונגליים בישראל ללא התארגנות מיוחדת, כאשר כל קהילה או כנסייה פעלו בנפרד. בשנת 2005 איחד פסטורג'ון הייגי קבוצות נוצריות פרו-ישראליות רבות והקים את ארגון CUFI – "נוצרים מאוחדים למען ישראל". מספר חברי הארגון הפעילים, נכון ל-2020, עולה על 10 מיליון.[9] כיום מונה הארגון מיליוני חברים פעילים[10] חברי הארגון עורכים אירועים פרו-ישראליים מדי חודש ופעם בשנה עורכים מפגש פסגה, הנמשך מספר ימים, ובמהלכו נפגשים אלפי המשתתפים עם נציגי מדינותיהם בקונגרס ובסנאט ומשפיעים עליהם לתמוך בישראל. מנכ"ל הארגון הוא דייוויד ברוג.
אלוהים ברא את העולם; הוא כרת ברית עםאברהם (בראשית,ט"ו); הוא בירך את העם היהודי (בראשית,י"ב); בתהלים נאמר: 'שאלו שלוםירושלים'. זה ציווי, לא בקשה. לכן אנחנו מתפללים לשלום ירושלים. הנביאישעיהו אומר: 'לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט'.[11].. באיגרת אל הרומיים (15: 27) שאול התרסי (פאולוס) אומר: 'אם הגויים הפיקו תועלת מן הדברים הרוחניים שלהם (של היהודים), אז עליהם (על הגויים) לסייע להם (ליהודים) בחזרה בדברים חומריים'. זה מפורש. מהם הדברים הרוחניים שהעם היהודי נתן לנו? יש לנו חוב של הכרת תודה, כי נתתם לנו את דבר האלוהים (התנ"ך); נתתם לנו את המשפחה הראשונה של הנצרות – מרים, יוסף וישו; נתתם לנו את 12 תלמידי ישו. לכן ישו אמר בספר יוחנן (4: 22): 'הישועה היא מאת היהודים'. כלומר, ללא התרומה היהודית, הנצרות לא תהיה. היהדות אינה זקוקה לנצרות כדי להסביר את קיומה; אבל הנצרות צריכה את היהדות כדי להסביר את קיומה.
לגישתם, כך קרה בהיסטוריה – העמים שכיבדו את היהודים ונתנו להם זכויות, שגשגו. אלה שפגעו ביהודים – הידרדרו. הם רואים את תפקידם בעזרה לעם היהודי לשוב הביתה ולחזק את ארצו.
ג'ון הייגי טוען כי אנחנו חיים בתקופתאחרית הימים. בשנים הקרובותרוסיה בראשותולדימיר פוטין תחבור לארצות האסלאם בראשותמחמוד אחמדינז'אד וצבאותיהם יפלשו לישראל במלחמת גוג ומגוג. מתקפה זו תעצר על ידי ה' צבאות. לאחר מכן ימלוך משיח-השקר (האנטיכריסט), שיהיה ראשהאיחוד האירופי. לאחר מכן צבאות אירופה יתעמתו עםסין בהר מגידו. ברגע האחרון יגיעו צבאות האל בהנהגתישוע, יחסלו את הרשעים ויפתחו במלכות אלף השנה (המילניום) תחת שלטון ישוע מהר הבית.[12][13] הייגי כתב ב-2006 כי "הדו-קרב הגרעיני עם איראן הוא ודאי. המלחמה העצומה במזרח התיכון תאסוף את העולם אל ארמגדון."[14]
ארגון נוסף הפועל בישראל הואהקרן לידידות, כאשר החזון העומד בבסיסו כולל בין היתר את "מימוש הפוטנציאל של הקהילה האוונגלית בארצות הברית כבסיס תמיכה פוליטי וכלכלי של מדינת ישראל".[15] הקרן אוספת כספים מנוצרים אוונגליים ברחבי העולם ומשתמשת בהם כתרומות עבור נזקקים בישראל כגון חיילים בודדים, משפחות במצוקה, תושבי קו העימות וכדומה.מייק אוונס,סופר ועיתונאי אוונגלי הקים בירושלים אתמוזיאון ידידי ישראל מוזיאון אינטראקטיבי ייחודי הפועל בעיר מאז שנת2015.[16]
לפעילותו של ארגון זה, ובפרט לקבלת תרומות כספיות ממנו,קמו מתנגדים רבים, בעיקר מקרב הרבנים האורתודוקסים, הן מןהזרם החרדי, והן מןהזרם הדתי לאומי. ההתנגדות נובעת מכך שלטענתם שיתוף הפעולה עם ארגון נוצרי כמוהו כסיוע לעבודה זרה, מכיוון שהנצרות נחשבת לעבודה זרה על פי רבים מפוסקי ההלכה. בנוסף לכך נובעת ההתנגדות מן החשש שמטרתו הנסתרת של הארגון היא מיסיונרית. קיימת גם גישת ביניים, אותה נוקט הרבאליעזר מלמד, הטוענת כי יש להבחין בין קבלת צדקה לעניים מנוצרים אוהבי ישראל, שממנה ראוי להימנע בימינו מטעמי כבוד לאומי אף שהיא מותרת מעיקר הדין, לבין קבלת תרומות מהם לצורכי ציבור וביטחון, אותן מותר לקבל לכתחילה.[17]
ישנם גם חוגים אוונגליסטים – בקרב הבפטיסטים, הפנטקוסטלים וכנסיות פרוטסטנטיות (למשל, הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית) ונאו-פרוטסטנטיות אחרות – שהם ביקורתיים מאוד כלפי ישראל והמתנגדים לתמיכת ארצות הברית בישראל. עמם נמנו הנשיא לשעברג'ימי קרטר, הנחשב לנשיא ביקורתי יחסית כלפי ישראל, יועצים רוחניים לשעבר של הנשיאים קלינטון ואובמה, פעילים באקדמיה ובמשלחות לסיוע הומניטרי ומיסיונרים, והעומדים בקשר עם אוונגליסטים בקרב הערבים הפלסטינים ומארגנים כנסים ופעולות נגד ישראל.[18]
הנצרות מראשיתה מתאפיינת ביחס שלילי באופן כללי למין ומיניות. עדיף להתנזר, והנישואים הנוצריים הם הרע במיעוטו. המודל הנשי הבסיסי הוא זה שלחוה, כאשר גופה הנשי אחראי לחטא הקדמון, מיניותה יצרה חטא שרובץ על האנושות כולה. המודל האלטרנטיבי הקתולי הוא זה שלמריה הקדושה, אישה בעלת גוף שאיננו קשור למיניות,בתוליה הם המקור לכוח ועוצמה מאגית.
הכנסייה הפרוטסטנטית יצרה בעיה לנשים. היא סילקה את פולחן הקדושים, המנזרים והכרח הפרישות לאנשי הדת, ועם זאת נעלם מודל נשי "טהור". נשים דתיות נותרו מקושרות אך ורק לחטא הקדמון. התנועה האוונגליסטית ביצעה מהפך בתפיסת נשים ומיניות. הדימוי הנשי עבר דה-סקסואליזציה, נטען כי האישה כיפרה בחרטה על החטא הקדמון, ולכן אינה מינית אלא אֵם משפחה טהורה. מכאן שלאישה עליונות מוסרית על הגברים.
הדגש על עליונות מוסרית של נשים הפך אותן לפעילות מאוד במאה ה-19:
תהליך ה"פמיניזציה של הדת" – נשים הפכו לממונות על המוסר החברתי ולפעילות בקהילות הדתיות.
פעילות פילנתרופית וולונטרית (אשת המעמד הבינוני לא תעבוד בשכר) – נטילת תפקידי המדינה בתחום האזרחי, בסוגיות סוציאליות. סוציולוגים מדברים על 2 מדינות – אחת בירוקרטית של שלטון ריכוזי, והשנייה של אגודותנדבנות שמטפלות בכל, מאלכוהול וזנות ועדחינוך ותברואה.
"תאולוגיית השגשוג" (Prosperity theology), דוקטרינה שנויה במחלוקת בקרב חלק מהכנסיות האוונגליסטיות, צברה פופולריות בארצות הברית בשנות ה-70 וה-80, במיוחד בקרב זרמיםפנטקוסטליים. דוקטרינה זו מתמקדת בקידום האמונה הנוצרית כדרך להשגת עושר כלכלי, באמצעות "וידוי חיובי" ותרומה לכוהני דת נוצריים. בתמורה לתרומות נדיבות, מאמינים מקבלים הבטחות לריפוי אלוהי ולשגשוג חומרי.[19]
^במחקר שבדק מה הסיבות לתמיכת האוונגליסטים בישראל רק 12 אחוז מהנשאלים ציינו שתמיכתם בישראל היא בשל סיבה זו. נוסף לזאתסקר שנערך על ידימרכז המחקר פיו בסקר נשאל האם בני אדם יכולים להביא לשיבתו של ישו על ידי מעשיהם, רק 23% מתוך האוונגליים ענו שכן מה שמלמד ששאר האוונגליסטים אינם חושבים שתמיכתם בישראל תביא לארמגדון
^Wilson, J. Matthew (2007).From Pews to Polling Places: Faith and Politics in the American Religious Mosaic. Georgetown University Press.ISBN978-1-58901-172-4.
