Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

עוצבת עמוד האש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדףאוגדה 31)
פירוש נוסף ערך זה עוסק באוגדת שריון. אם התכוונתם לאגד ארטילרי, ראועוצבת עמוד האש (תותחנים).
פירוש נוסף ערך זה עוסק באוגדה לשעבר שנקראה אוגדה 143. אם התכוונתם לאוגדה שנושאת מספר זה משנת 2015, ראואוגדת עזה.
אוגדה 143
סמל האוגדה
סמל האוגדה
פרטים
כינויעוצבת עמוד האש
מדינהישראלישראלישראל
שיוךצה"ל
סוגאוגדה משוריינת
בסיס האםמחנה תבור[1]
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות19642014 (כ־50 שנה)
מלחמותמלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים
פיקוד
דרגת המפקדאלוף אלוף/תת-אלוף תת-אלוף
מפקדיםראו בהמשך
תגאגד תחזוקה של האוגדה עד 2006

עוצבת עמוד האש הייתהאוגדה משוריינת בצה"ל. הייתה ידועה גם כ"אוגדה 143" (19681974,20042014), "אוגדה 31" (19641968), "אוגדה 611" (19741986) ו"אוגדה 560" (19862004).

האוגדה הוקמה ב-1964 בפיקוד הדרום ומפקדה הראשון היהאברהם יפה. היא לקחה חלק פעיל במלחמות ישראל, כאוגדת מילואים בפיקוד הדרום. לאחר פירוקה ב-2004, הועברו כינויה, תג יחידתה ומספרה הישן, 143, לאוגדת אתגר בפיקוד הצפון, אוגדה שהוקמה ב-1974 ולחמה במלחמת לבנון ופעלה תחת המספרים 90 ו-78. האוגדה פורקה ב-2014 וב-2015 הועברו מספרה וסמלה לאוגדת עזה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הקמת האוגדה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנת 1964 עקב התעצמות הצבא המצרי ואימוץ תורת הקרב הסובייטית על ידו, הוחלט בצה"ל על הקמת אוגדה 31 שתהיה כפופה לפיקוד הדרום, כדי לתת מענה במקרה של לחימה כנגד המצרים. למפקד האוגדה מונה אלוףאברהם יפה שהיה קודם לכןאלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום, וכבר פיקד קודם לכן עלאוגדה 36.[2]

האלוף יפה החל בסיוע קצינים סדירים בבניית מפקדת האוגדה שמוקמה בחצר משטרתבאר שבע, כמו כן הוחל בבנייתאגד ארטילרי 214. האוגדה נטלה חלק בכמה תרגילים שנערכו קודם למלחמת ששת הימים, על מנת לבחון את היישום המעשי של התוכניות להבקעת מערכי ההגנה המצריים, ולפריצה והתקדמות מהירה של כוחות שריון אל לבחצי האי סיני.

מלחמת ששת הימים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ערבמלחמת ששת הימים, בעקבות המתיחות שנוצרה בדרום, קיבלה האוגדה את האחריות על הכוחות בפתחת רפיח ובדרוםרצועת עזה. האוגדה כללה באותה עת אתחטיבת השריון 60 ואתחטיבת החי"ר 11. ב-24 במאי הורדה האוגדה לפתחת עובדת, אך למחרת הוחזרה צפונה. עם פרוץ הלחימה, הוטל על האוגדה לפרוץ בפער שבין רצועת עזה לאום כתף, לצלוח מרחב חולי שנחשב כבלתי עביר לכוחות שריון, ולהגיע לעורף המערכים המצריים בגזרתביר לחפן,ג'בל ליבני וביר חסנה. האוגדה כללה אתחטיבה 520 בפיקודאלחנן סלע,חטיבה 200 בפיקודיששכר שדמי,אגד ארטילרי 214 בפיקודיהודה נאות, אגד תחזוקה 812 בפיקוד משה צפלר, ו-2 פלוגות חיל הנדסה. האוגדה פעלה בין גזרתאוגדה 84 שפעלה במרחב רפיח לאוגדה 38 שפעלה בציר המרכזי בגזרתאום כתף, כאשר כוחות האוגדה פיצלה את שתי חטיבותיה, חטיבה אחת במסלול עצמאי דרך ואדי חרירין והשנייה בציר המרכזי.[2]

בבוקר5 ביוני, החלה חטיבה 200 לנוע בציר הקשה של ואדי חרידין. החטיבה בסיוע גדוד תותחים מתנייעים 822 (שהיה הגדוד היחידי באגד הארטילרי האוגדתי) צלחה את הדיונות והגיעה אל עומק המערך המצרי בביר לחפן מדרום לשדה התעופה באל עריש. הכוחות חסמו את הכביש, וניהלו קרב עםהדיוויזיה המצרית השביעית שנסוגה מפתחת רפיח. במהלך הלילה עד לבוקר6 ביוני, ניהלו הכוחות קרב עם כוחות מצריים שניסו לתגבר את הדיוויזיה השביעית.

ב-6 ביוני נעהחטיבה 200 דרומה לעבר ג'בל ליבני, שם ניהלה קרבות שריון בשריון עם חטיבה 14 המצרית שהשתייכה לדיוויזיה 3, והייתה מצוידת בטנקיT-54. לאחר שגברו על הכוחות המצריים, המשיכה החטיבה מערבה, כשבמקביל גם חטיבה 520 שהייתה עד אזעתודה פיקודית, התקדמה גם היא מערבה לאחר שעברה דרך מערכי אום כתף שנכבשו על ידיאוגדת שרון.

ב-7 ביוני הופנו כוחות האוגדה דרומה לעברביר חסנה ולמעבריהגידי והמיתלה. הכוחות נעו במהירות וחסמו את המעברים במהלך כל ה-8 ביוני לכוחות המצריים הנסוגים, תוך שחיל האוויר תוקף אותם מהאוויר.

ב-9 ביוני חבר כוח גדודי מחטיבה 520 בפיקודג'קי אבן לכוחותצנחנים בראס סודר. כוח סיור מהאוגדה בפיקוד סגן מפקד האוגדהברן, המשיך דרומה והגיע ב-11 ביוני למנזר סנטה קתרינה, כשבכך הוא משלים את כל משימות האוגדה, שהשמידה במהלך הלחימה כ-180 טנקים מצריים.

לאחר מלחמת ששת הימים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-1968 עברה מפקדת האוגדה למחנה בשדה תימן, בעקבות הסבת האוגדה לאוגדה קבועה. כמו כן הוכפפו לאוגדה 2 חטיבות שריון, חטיבה ממוכנת, אגד ארטילרי, ואגד תחזוקה, ונבנו גדוד סיור אוגדתי, גדוד הנדסה משוריין, ועוד.

האוגדה עסקה לצד בניית הכוחות בתרגולים ובמשימות נוספות. במהלךמלחמת ההתשה, החליפה האוגדה בקו התעלה אתאוגדת סיני שיצאה להתאמן. האוגדה בפיקודמוטה גור שפיקדה על הכוחות בקו התעלה, ובהםחטיבה 7 בפיקודג'קי אבן, ביצעה את המשימה בהצלחה מרובה. האוגדה המשיכה באימונים והתאמנה על צליחת מכשול מים רחב -תעלת סואץ. באוגוסט1973 ערכה האוגדה תרגיל שלדי בהצלחה מרובה.

מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים. במרכז מפקד האוגדה, אלוף אריאל שרון. מעליו, רוכן אל"םיעקב עקנין, ולימינו ומאחורי מפקד האוגדה - אל״מיהושע שגיא.

האוגדה בפיקודו שלאריאל שרון פעלה בחזית המצרית, השתתפה בקרבות הבלימה ומתקפת הנגד וכוחותיה היו הראשונים שחצו אתתעלת סואץ.האוגדה פעלה מרגע שהגיעה לחזית בליל ה-8 באוקטובר1973 ועד להסכם הפרדת הכוחות בפברואר1974.

כוחות האוגדה במלחמה היו:

  • חטיבה 14 - בפיקודו של אל"םאמנון רשף, זו הייתה חטיבת שריון סדירה שהשתייכה לאוגדה 252 שלאלברט מנדלר. היא צורפה לאוגדה 143 מכיוון שאוגדה 252 כבר לא הייתה קיימת ככוח שלם והיא פוצלה וכוחותיה חולקו בין היחידות הגדולות יותר בשטח.
  • חטיבה 247 - חטיבת צנחנים במילואים בפיקודו אל"ם שלדני מט. חטיבה זו שימשה כציידת חיילי קומנדו מצריים בימי ההמתנה (9–13 באוקטובר), כאשר חלקה הקריטי במלחמה הואצליחת תעלת סואץ על גביסירות גומי לגדה המערבית. ראש הגשר אותו איבטחו הצנחנים איפשר לצה"ל לצלוח בכוחות גדולים את התעלה ולכתר את הארמייה המצרית ה-3, מהלך שהכריע את הלחימה בחזית הדרום.
  • חטיבה 421 - חטיבת שריון במילואים בפיקודו של אל"םחיים ארז, הייתה חטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ.
  • חטיבה 600 - חטיבת שריון במילואים (החטיבה היחידה שהפעילה טנקיםM60 פטון) בפיקודו של אל"םטוביה רביב. החטיבה שביצעה את קרב ההטעיה (עם שני גדודים 409 ו-410) ואפשרה את קרב ההבקעה לצורך הצליחה בו השתתף גדוד 407 שלה.
  • אגד ארטילרי 214 - אגד ארטילרי בפיקודו שליעקב עקנין.

כדי להקל על תפיסת קו ההגנה, אוגדת סיני העבירה לאוגדה את חטיבה 14, שהגנה במרחב מפרוץ המלחמה, בתמורה העבירה האוגדה לאוגדת סיני את החטיבה הממוכנת שלה -חטיבה 875, שנפרסה להגנה במעברי הגידי והמיתלה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לאחר המלחמה במהלך הפסקת האש הופקדה האוגדה על הגנת הגזרה הצפונית של הגדה המערבית במצרים. חטיבות האוגדה, בסיוע אגד התחזוקה החזירו לכשירות טנקים שנפגעו, והקימו מחדש גדודים שנשחקו. במקביל נמשכו חילופי האש במעין מלחמת התשה. יחידות האוגדה שתוגברו בכוחות מחטיבת ירושלים, עמדו במשימותיהם בכבודלאחר חתימתהסכם הפרדת הכוחות עם המצרים, הייתה האוגדה הכוח האחרון של צה"ל שפינה את הגדה המערבית של התעלה.

בשנים שלאחר מכן המשיכה האוגדה בפעילות שגרתית של אימונים וכדומה.חטיבה 8 הוסבה לחטיבת טנקימגח, בת 3 גדודים, כמו כן נוספה לאוגדה חטיבת חי"ר -חטיבת הנגב. גם האגד הארטילרי צויד בתותחים מתנייעים מודרניים במקום הכלים הישנים.

במלחמת לבנון גויסה האוגדה, אך הושארה בעורף כעתודה ולא שולבה בקרבות. בשנים שלאחר מכן שולבו יחידות האוגדה בלחימה ובפעילות השוטפת בלבנון.

ב-2002 נקלטה באוגדהחטיבת גבעתי הסדירה, ואילוחטיבת הנגב הועברה לאוגדת סיני.

פירוק האוגדה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנת2004 במסגרת ארגון רחב בצה"ל פורקה האוגדה, לאחר פירוקה, הועברו כינויה, תג יחידתה ומספרה הישן, 143, לאוגדת אתגר בפיקוד הצפון, אוגדה שהוקמה ב-1974 ולחמה במלחמת לבנון ופעלה תחת המספרים 90 ו-78.

ב-2014 פורקה גם אוגדה זו. ב-2015 הועברו מספר היחידה, סמלה ומורשתה לאוגדת עזה.[3]

מפקדי האוגדה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בפיקוד הדרום:

שםתקופת כהונההערות
אברהם יפה19641969לפניםמפקד פיקוד הדרום והצפון
מוטה גור1969לימים הרמטכ"ל ה-10
ישראל טל19691972לימיםסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם
הרצל שפיר1972לימיםמפקד פיקוד הדרום ומפכ"ל
שמואל גונן19721973לימיםמפקד פיקוד הדרום
אריאל שרון19731974לימיםראש הממשלה
יקותיאל אדם1974לימיםסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם
דב תמרי1974
יעקב אבן19741975לימים מפקדהמכללה לביטחון לאומי
אברהם רותם19751978לימים ראשמחלקת ההדרכה
אהוד ברק19781980לימים הרמטכ"ל ה-14 וראש הממשלה
שי תמרי19801982
חגי רגב19821985
יורם יאיר19851987לימיםראש אכ"א
יצחק אשל19871988
עוזי דיין19881990לימיםסגן הרמטכ"ל
דורון אלמוג19901991לימיםמפקד פיקוד הדרום ויו"רהסוכנות
יוסי רווה19911993
מיכה טמיר1993-1996
עמוס בן-חיים19961999
מוני חורב19992001
אילן הררי20012004לימיםמבקר צה"ל

בפיקוד הצפון:

שםתקופת כהונההערות
אריה טסלר20042005
אבי אשכנזי20052007
אייל זמיר20072009לימיםהרמטכ"ל ה-24
חגי מרדכי20092011
גיא גולדשטיין20112014

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאעוצבת עמוד האש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^הודעת משרד הביטחון: חללי עוצבת עמוד האש (לשעבר עוצבת אתגר)
  2. ^12דני אשר,מכפיל כח ששינה כיוון: מפקדות האוגדה,מערכות 471, אייר תשע"ז מאי 2017, עמ' 36–43
  3. ^עדו בן פורת, לא רק מספרים: אוגדת עזה מתאחדת עם 143, באתרערוץ 7, 6 בדצמבר 2015


ישראלישראלאוגדותצה"ל
פיקוד הצפוןאוגדת הבשן (210)עוצבת הגליל (91)עוצבת געש (36)עוצבת המפץ (146)
פיקוד המרכזאוגדת אזור יהודה ושומרון (877)עוצבת האש (98)עוצבת הבזק (99)עוצבת גלעד (96)
פיקוד הדרוםאוגדת עזה (143)עוצבת אדום (80)עוצבת הפלדה (162)עוצבת סיני (252)
פיקוד העורףאוגדת יערה
אוגדות צה"ל שפורקובמאה ה-20:אוגדה 440אוגדה 77אוגדה 84אוגדה 85יק"ל
בשנת 2004:אוגדת יהודהאוגדה 81אוגדה 220עוצבת אתגראוגדה 194
אחרי 2004:עוצבת עמוד האשעוצבת עידן
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עוצבת_עמוד_האש&oldid=42109904"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp