_(cropped).jpg) | |||||||||||||||||||||||||||||
| לידה | 27 בינואר1934 (בת 91) בולון-ביאנקור,צרפת | ||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | Édith Campion | ||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | צרפתצרפת | ||||||||||||||||||||||||||||
| השכלה | Haut Enseignement Commercial pour les jeunes filles | ||||||||||||||||||||||||||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית | ||||||||||||||||||||||||||||
| בן או בת זוג | | ||||||||||||||||||||||||||||
| מספר ילדים | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
אדית קרסון (בצרפתית:Édith Cresson; נולדה ב-27 בינואר1934) היאפוליטיקאיתצרפתייה. היא כיהנה כראש ממשלת צרפת – האישה הראשונה בתפקיד זה.
אדית קמפיון (Campion) נולדה בעירבולון-ביאנקור (Boulogne-Billancourt) שבפרבריפריז. בבגרותה למדה בבית הספר למנהל עסקים École des Hautes Études Commerciales. היא בעלתתוארדוקטור בדמוגרפיה. בשנות השישים והשבעים עסקה בהוראה ובמחקר.
בשנת1969 נישאה לז'אק קרסון, ונולדו להם שתי בנות.
ב-1965 השתתפה קרסון במסע הבחירות הראשון לנשיאות שלפרנסואה מיטראן, שהיה לימים לפטרונה הפוליטי. היא הצטרפה למפלגה הסוציאליסטית ב-1971 ומאז מילאה תפקידים שונים במנגנון המפלגה.
קרסון נבחרה לראש עיריית העיירה תורה (Thuré) שבחבלפואטו-שראנט וכיהנה בתפקיד בשנים1977 עד1983. בהמשך נבחרה לראש העיר שאטלרו (Châtellerault) שבאותו חבל (בשנים 1983 עד1997). בשנים1982 עד1998 כיהנה גם כחברת מועצת מחוזויין.
בשנים1979–1981 כיהנה קרסון כחברתהפרלמנט האירופי, וב-1981 נבחרה לראשונה לחברתהאספה הלאומית. בשנים הבאות, תחתנשיאות מיטראן, מילאה מספר תפקידים בממשלות צרפת:
ב-15 במאי1991 מינה הנשיא מיטראן את קרסון לראש הממשלה. כהונתה נמשכה פחות משנה, עדאפריל1992. היא לא זכתה לפופולריות בציבור ופרשה בעקבות ההישגים הדלים של מפלגתה בבחירות לרשויות המקומיות ב-1992. על קרסון נמתחה ביקורת גם עקב מספר התבטאויות בוטות, שבעטיין היו שייחסו לה השקפותגזעניות (כלפייפנים) והומופוביות. בכהונתה הקצרה נקטה ממשלת קרסון מהלכים שונים לשם מניעתאפליה בדיור ובתעסוקה לבנימיעוטים ואנשים עםמוגבלויות.
לאחר פרישתה מראשות הממשלה פנתה לתפקידיניהול בשוק הפרטי.
קרסון היא חברה במועצת הנשים מנהיגות העולם (Council of Women World Leaders), ארגון נשים שכיהנו בעבר ומכהנות כנשיאות וכראשי ממשלה, החותר לפעולה משותפת בנושאים חיוניים לנשים ולמען שיויון הזדמנויות עבורן.
ב-1995 מינה מיטראן את קרסון לנציגת צרפת בנציבות האירופית. היא החזיקה שם בתיק המחקר, המדע והטכנולוגיה, וכיהנה בתפקיד עד1999. במהלך כהונתה הואשמה באי-סדרים בנוגע להעסקתו בנציבות של ידיד קרוב שלה, ונטען שהיא נכשלה בפיקוח עלחברה ששימשה כקבלן של הנציבות האירופית ונהגה בשחיתות. חקירהפלילית של הרשויות בבלגיה הובילה להגשתכתב אישום כנגדה, מה שלא יצא לפועל[1]. פרשות אלו הסתיימה ב-2004 בהחלטה לסגור את התיק. בשנת2006 פסקבית הדין האירופי לצדק כי קרסון הפרה בפרשה זו את חובת האמונים שלה לקהילה האירופית, אך החליט שניתן להסתפק בקביעתו כעונש ונמנע מלהטיל עליה סנקציה אחרת.
