| אלוף אברהם יפה, מפקדפיקוד הדרום, 1960 | |||||
| לידה | 25 באוקטובר1913 כ"ד בתשריה'תרע"ד יבנאל,האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 11 באפריל1983 (בגיל 69) כ"ט בניסןה'תשמ"ג ישראל | ||||
| מדינה | ישראל | ||||
| כינוי | "יופה" | ||||
| תקופת פעילות | 1929–1965 (כ־36 שנים) | ||||
| מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| |||||
| שירות צבאי | |||||
| השתייכות | הצבא הבריטי | ||||
| דרגה | |||||
| 1929 –1965,1967 (כ־36 שנים) | |||||
| תפקידים בשירות | |||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
| המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה פעולות התגמול | |||||
| הנצחה | |||||
אברהם יפה (במקוריופה;22 באוקטובר1913 –11 באפריל1983) היהאלוף בצה"ל,חבר הכנסת, ממייסדיהתנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהלרשות שמורות הטבע, מקים החי-בר ביטבתה. ממקימיקיבוץניר דוד (תל-עמל).
נולד בכ"א בתשריתרע"ד ביבנאל לחיים ומרים (לבית כבשנה)יפה (במקוריופה) שעלו מרוסיה והתיישבו ביבנאל. אחיו הםאורי,שאול וחנה. למד במקווה ישראל, בה צורף בגיל 16 ל"הגנה". יפה הצטרף לתנועתהמחנות העולים אך בשנת 1931 עבר לתנועתהשומר הצעיר, בה היה מדריך ונודע בהצגות האינדיאניות שארגן.[1] בחורף 1935–1936 השתתף בוועידה של השומר הצעיר בפופרד וטייל ברחבי אירופה תוך שביקר בקינים של השומר הצעיר. הוא שב לארץ ישראל באפריל 1936.[2] הוא היה מראשוני המתגייסים לנוטרות בשנת 1936, והשתתף בהקמתקיבוץתל עמל (ניר דוד) בעמק בית שאן,[2] ראשון יישוביחומה ומגדל. עבד בבית אלפא כמורה ומדריך, וניסיונו להעביר את ילדי חברת הילדים אלהשומר הצעיר היה מהגורמים לפילוג שחל בבית אלפא.[3] במהלך שהותו שלאורד וינגייט בתל עמל צורף לפעילות של מחלקתו של וינגייט וזכה ללמוד ממנו.[2]
בשנת 1940, בימימלחמת העולם השנייה, הוא קיבל הוראה להתגייס ליחידת תותחנים שלהצבא הבריטי[4] בה שירת במשך שלוש שנים בהגנה על מקומות שונים בארץ ישראל ולמד גם הגנה נגד מתקפות אוויריות. בשנת 1943 הוא הוצב למשך זמן מה בקפריסין. במהלך שירותו, בארץ ישראל ובקפריסין, עסק בגניבת נשק מהצבא הבריטי עבור ההגנה, בפיקודו שליהודה ארזי.[2] מקפריסין שב יפה לארץ ישראל לקורס קצינים, שלאחריו הוצב ביחידת תובלה בבנגזי. הוא שוחרר ב-1947 בדרגתקפטן. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי שהה באירופה והיה פעיל במוסד לעלייה ב'. לאחר מכן, שב לקיבוצו וגידל אווזים. בנובמבר 1947 שב לשורות ההגנה והקים אתגדוד החי"רגדוד 12 (ברק). לאחר מכן הקים אתגדוד 13 (גדעון) בעמק הירדן ופיקד עליו במלחמת העצמאות,[5] בין היתר בקרבות עמק בית שאן.[6] במסגרת חטיבת לבנוני. לאחר שפוצלה החטיבה עבר הגדוד להיות תחת פיקודה שלחטיבת גולני ויפה התמנה לקצין המבצעים החטיבתי. בסוף המלחמה נפצע בקרבותמבצע חירם.

לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 89 שלחטיבה 8, וב-1950 מונה למפקדחטיבת גולני.[7] שנה לאחר מכן עבר להדריך בקורס מח"טים וב-1953 מונה למפקדחטיבה 9. עם הקמתאוגדה 36 ב־1954 התמנה יפה למפקדה, אך ויתר על הפיקוד עליה ערבמבצע קדש, לאחר שהאוגדה הופקדה על משימות הגנה תחתפיקוד הצפון. במבצע פיקד על חטיבה 9, במהלכו כבשה החטיבה אתשארם א-שייח'.[8][9][10] עוד קודם לכן, בשנת 1955 שהה בלימודים באנגליה במשך שלושה חודשים.[2] בפברואר 1957 נשלח לחודש וחצי לדרום אפריקה לגיוס כספים מטעם המגבית היהודית המאוחדת.[11] עם שובו פיקד על בית הספר לקצינים[12] ובאוגוסט1957 מונה לראשמחלקת ההדרכה[13]. באפריל 1958 נשלח לארצות הברית מטעם מלווה הפיתוח העצמאות[14] לשלושה חודשים.
ביולי 1958 קיבל לידיו אתפיקוד הדרום[12] ובמאי1959 קודם לדרגתאלוף. ב-1962 עבר לשרת כאלוף פיקוד הצפון, עם פרישתו שלמאיר זורע. באפריל1965 פרש מהצבא.
עוד במהלך שירותו בצה"ל היה יו"ררשות שמורות הטבע,[15] ומיד עם פרישתו מצה"ל מונה למנהל הרשות במקומו שלעוזי פז, שוויתר על המינוי למענו. במהלך פעילותו ברשות הקים את החי בר ביטבתה ב-1968 ואת החי בר בכרמל וארגן את הבאתן של חיות המוזכרות בתנ"ך, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל.
במלחמת ששת הימים גויס ופיקד עלאוגדה 31אוגדתמילואים שהורכבה מחטיבה 200 וחטיבה 520. האוגדה לחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה אתג'בל לבני,ביר לחפן ומעבר המיתלה.
לאחר המלחמה היה בין מייסדיהתנועה למען ארץ ישראל השלמה, אשר קראה להחזיק בשטחים שנכבשו וליישבם. ב-1973 הייתה תנועה זו בין הגופים המקימים אתהליכוד (תחילה כתנועה עצמאית ולאחר מכן כחלק מלעם).
ביוני 1970 מונה לראש המנהל האזרחי במרחב שלמה.[16] כיהן בתפקיד עד ראשית אוגוסט 1970, כשהוחלף ביהודה רשף.[17]
כחבר הליכוד נבחר לכנסת השמינית לאחרמלחמת יום כיפור בה היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. לקראתהבחירות לכנסת התשיעית הודיע שלא יתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.[18] ב-1981 הוצבבמקום ה-120 ברשימתהתחיה לבחירות לכנסת העשירית.

ליפה נולדו שלושה ילדים. הראשון, דני, שנולד לו ולאשתו הראשונה, יהודית (נהרגה בתאונת דרכים ב-1941), ושתי בנות, רוני ורותי, שנולדו לו מאשתו השנייה, אביבה לבית שלוסברג (1921-1998), אחותה שללאה רבין.
בין בני דודו נמנים:אברהם יפה,חנה יפה ויוסי יפה.
גשר אברהם, העובר מעלנחל הבשור בסמוך לגן לאומי אשכול, נקרא על שמו. הגשר נקרא כך עוד בימי חייו, מעת שהוקם לראשונה ב-1962 על ידי צה"ל כגשר ביילי. יפה שימש בשנים שלפני כן כאלוף פיקוד הדרום והבטיח למתיישבי הנגב להקים את הגשר כמענה לשיטפונות בנחל הבשור שמנעו חציית הנחל. הגשר הושלם לאחר שעבר לפיקוד הצפון, אך נקרא למרות זאת על שמו.[19]
על שמו גן ציבורי - "גן אברהם" ברחוב הקוצר בעיר מגוריורמת השרון ורחובות בעריםעפולה,חולון ובאר שבע.