 | |
| פרופ' אבישי שמידע, 2008 | |
| לידה | 29 בדצמבר 1946 (בן 78) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| ענף מדעי | בוטניקה |
| מנחה לדוקטורט | עמנואל נוי-מאיר |
| תלמידי דוקטורט | תמר קיסר |
| ילדים | נועה שמידע |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום הבוטניקה | |
  | |
אבי (אבישי)שמידע (נולד ב-1946) הואבוטנאיישראלי,פרופסור אמריטוס במחלקה לאקולוגיה,אבולוציה והתנהגות של המכון ע"ש סילברמן למדעי החיים, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות וההחלטות האינטראקטיביות באוניברסיטה העברית.
אבי שמידע הוא דמות מרכזית וחוקר בולט בעולם הבוטניקה הישראלי, עם תרומה משמעותית למחקר, להוראה ולהנגשת הידע המדעי בתחום הצומח של ישראל וסביבתה.
אבי שמידע סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי, חיפה. הוא למד לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסלולי בוטניקה וזואולוגיה וסיים בהצטיינות בשנת 1970.[1].
בשנת 1972 השלים תואר שני עם עבודתמוסמך בהנחייתם של פרופ'גדעון אורשן ופרופ'עמנואל נוי-מאיר, בנושא "הצומח שלג'בל מע'רה בצפוןסיני"[2]. בדצמבר 1972 קיבל פרס מחקר מקרן לנדאו[3] והחל בחקר הצומח והצמחייה של החרמון במסגרת לימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית ומוזיאון בית אוסישקין[4].
בשנת 1977 סיים שמידע את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "ניתוח כמותי שלהצומח הטרגקנטי בחרמון וגורמי הסביבה המשפיעים עליו", בהנחיית פרופ' אורשן ופרופ' נוי-מאיר.
בין השנים 1977–1979 השתלם במסגרת פוסט-דוקטורט בהנחיית פרופ' ר. ויטקר באוניברסיטת קורנל שבארצות הברית. בשנת 1979, עם שובו לישראל, הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה. בשנת 1994 הועלה לדרגתפרופסור מן המניין, וכעבור עשרים שנה, בשנת 2014 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.
לאורך הקריירה האקדמית המפוארת פרסם שמידע מאות פרסומים מדעיים ופופולריים, העמיד דורות רבים של תלמידים בקורסים שלימד והנחה למעלה מ-30 סטודנטים לתארים שני ושלישי.
לאחר פרישתו, שמידע ממשיך להיות פעיל אקדמית, והוא חבר במרכז לחקר הרציונליות, מדריך ב"חוג כלנית לצמחי ישראל", וממשיך במחקריו על האבקה, ביולוגיה רפרודוקטיבית (מיניות של צמחים), אבולוציה ואקולוגיה של צמחי מזרח הקרוב.
פעילותו המדעית של שמידע היא רב-תחומית ענפה ואינטנסיבית והקיפה נושאי אקולוגיה של אקוסיסטמות ים-תיכוניות ומדבריות, אקולוגיה אבולוציונית, ביוגאוגרפיה, סיסטמטיקה, מגוון מינים, ביולוגיית רבייה ומיניות של צמחים בדגש על ההאבקה של פרחים.
שמידע מתמחה בחקר ההאבקה,פיטוגאוגרפיה שלארץ ישראל וסביבותיה ובתיאור של מינים חדשים למדע או לישראל. בנושאי האבקה פיתח אבי גישות חדשניות לניתוח יחסי פרחים-חרקים תוך יישום עקרונות מתחום הכלכלה ותורת המשחקים.
בנוסף, שמידע מתמקד בתיעוד צמחים בסכנת הכחדה, בחקר הצומח של החרמון ודרום ירדן ומחקר עלעצים עתיקים בארץ ישראל[5].
עבודתו על הצומח והסובב של החרמון מהווה עד היום את תשתית הידע הבוטני, האקלימי והליתולוגי אודות חבל ארץ ייחודי זה והניבה חומר מדעי רב-ערך - ספרים ומאמרים על החרמון שפנו הן לאנשי המקצוע והן לחובבי צמחיית ישראל בציבור הרחב.
תרומה עצומה לשמירת הטבע בישראל היו סקרים של צמחים נדירים שאבי יזם והוביל בשנות ה-90 של המאה הקודמת יחד עם חבורה שלמה של משוגעים לדבר - עמיתים ותלמידים באוניברסיטה, בחברה להגנת הטבע וברשות שמורת הטבע. גולת הכותרת של מפעל זה היא חיבורהספר האדום לצמחים בסכנת הכחדה, יחד עם גדי פולק ואורי פרגמן ספיר, תחת רשות הטבע והגנים, המשמש היום כבסיס מדעי להגנה על הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.
מאז פרוץ השלום בין ישראל לירדן, מסייר אבי שמידע ברחבי עבר הירדן וחוקר אספקטים מגוונים של המדבר, הצומח והקשר בין הטבע להיסטוריה של עמי האזור. ידיעותיו הרבות פורסמו בספר אל קניוני מואב ואדום.
בשנת 2014 זכה בפרס מפעל חיים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
לאבי שמידע פרסומים רבים, הן בספרות המדעית והן בספרות הפופולרית. הוא חיבר עשרה ספרים על צמחיית ישראל ועל טבע הארץ, שמטרתם הנגשת הידע שהצטבר על המגוון הביולוגי והבוטני של האזור. הוא מרבה לסייר ברחבי ישראל במטרה לגלות תגליות בוטניות חדשות, כגון מציאתם של מינים נדירים או מתן הסברים לתופעות טבע עלומות.
משנת 1980 הוביל סיורים לימודיים במסגרת מרכז רת"ם של החברה להגנת הטבע. משנת 2000 הפך מרכז רת"ם לחוג עצמאי לחובבי בוטניקה וטבע ישראל ושינה את שמו מ"רתם" ל"כלנית". מאז הדריך במסגרת חוג כלנית לצמחי ישראל. בשנת 2014 ייסדו שמידע וגדי פולק ז"ל את "כלנית" – כתב עת דיגיטלי העוסק בנושאי בוטניקת השדה של ישראל. מאז הקמתו, שמידע משמש כעורך ראשי של כתב העת, המשמש פלטפורמה מרכזית להפצת ידע בוטני לציבור הרחב ולקהילה המדעית בישראל.
שמידע שותף לכתיבת הערכים בנושאיבוטניקה וצמחיית ארץ ישראל באנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל" (1983) בעריכתעזריה אלון. ביחד עםגד פולק ואורי פרגמן-ספיר פרסם את הספר על צמחים בסכנת הכחדה בישראל, וביחד דוד דרום פרסם את הספר פרחי ירושלים ומדריכים על הצמחייה בישראל.
במסגרת חטיבת הצנחנים השתתף בכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים הגיע אבי ונתקע בעיר סואץ למשך 4 חודשים ואז הוקפץ לחרמון כבוטנאי מומחה לשלג וצומח ונכלל ב"צוות ביצוע חרמון" של פיקוד צפון. צוות זה היה אחראי על מחקרים ותשתיות מדעיות להתמודדות עם השלג בחרמון. במסגרת המחקר הוכנו שלושה כרכים מקיפים, שתיעדו את הממצאים והנתונים שנאספו. הכרכים היו בעבר חלק מארכיוניחטיבת החרמון, אך כיום אינם זמינים. אספקטים לא צבאיים של מחקרים אלה פורסמו בספר "החרמון - טבע ונוף".
ערך מורחב –מרכז רת"םאחד ממפעליו החשובים של שמידע היה הקמתו בשנת 1980 וניהולו שלמרכז רתם (ראשי תיבות: רשת תצפיות ומידע), מרכז מידע ייחודי לאיסוף, ניתוח והפצת מידע על צמחיית ארץ-ישראל. המרכז הוא פרי שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לביןהחברה להגנת הטבע.
במרכז רת"ם נאסף מידע נרחב על תפוצתם של צמחי ארץ ישראל, תוך מתן דגש מיוחד על צמחים נדירים וצמחים בלעדיים (אנדמיים) לאזור. עבודתו של המרכז תרמה למחקרים מדעיים רבים בתחום הצומח והצמחייה של ישראל והאקולוגיה שלהם, אשר הביאו לפרסומים מדעיים משמעותיים.
במסגרת פעילותו של המרכז יצא לאור כתב העת 'רת"ם', שפורסם בין השנים 1981–1988. כתב העת שימש במה להפצת תוצאות המחקרים ולשיתוף ידע בין חוקרים, אנשי מקצוע והקהל הרחב. פעילות המרכז תרמה משמעותית להבנת המגוון הביולוגי של ארץ ישראל ולשימורו. משנת 2000 הפך מרכז רת"ם לחוג עצמאי לחובבי בוטניקה וטבע ישראל ושינה את שמו מ"רתם" ל"כלנית".
אבי שמידע (1945-), דף שער בספרייה הלאומית