האָבִיב הוא אחת מארבעעונות השנה שלהאקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ. האביב מאופיין בהתחממות מתונה של מזג האוויר ובפריחתם של מיני צמחים רבים. משום כך הוא מסמל פריחה והתחדשות.
ישנן הגדרות שונות לעונת האביב, אשר משתנות בהתאם לאקלים המקומי ולתרבות המקומית. ההגדרה המטאורולוגית קובעת כי האביב הוא התקופה שבין החודשים הקרים בשנה (החורף) לחודשים החמים בה (הקיץ). בחצי הכדור הצפוני תקופה זו חלה סביב החודשיםמרץ,אפריל ומאי, ואילו בחצי הכדור הדרומי תקופה זו חלה סביב החודשיםספטמבר,אוקטובר ונובמבר.
ההגדרה האסטרונומית המערבית מגדירה את האביב על בסיס מיקוםכדור הארץ ביחס לשמש, ולפיה האביב מתחיל בימינקודת השוויון שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה ונגמר בימינקודת היפוך שבהם היום הוא הארוך ביותר בשנה. כך, בחצי הכדור הצפוני האביב מתחיל ב-20 במרץ[1] ונגמר ב-21 ביוני, בעוד שבחצי הכדור הדרומי האביב מתחיל ב-22 בספטמבר ונגמר ב-21 בדצמבר. באסטרונומיה הסינית ובתרבויות נוספות, יום השוויון שממנו הימים הולכים ומתארכים חל דווקא באמצע עונת האביב.
במקרא אין המילה "אביב" מציינת עונה מעונות השנה – שכן בארץ ישראל שתי עונות מובחנות, קיץ וחורף – אלא תבואה לפני גמר הבשלתה. פירוש הדבר הוא שחודש האביב, שבו מצווים בני ישראל לחוג אתחג הפסח, הוא החודש שבו החיטה במצב אביב, קרי טרם גמר ההבשלה, אז צבעה ירוק וגרעיניה רכים. גם בלשונות השמיות האחרות, נקשר השורש א־ב־ב, המשותף בעברית גם למילה "אֵב" – צמח צעיר ורענן, למשמעויות של צמיחה.[2]
"חודש האביב" מוזכר בארבעה מקומות בתורה[3] בהקשר הזה.רש"י (שמות כג, טו) מפרש: "חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה. אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות". הרשב"ם לעומתו מפרש מלשון ביכור וראשית כמו "עודנו באִבּוֹ לא יקטף" ו"באִבֵּי הנחל". חכמי המשנה חלוקים עליו בפירוש השם, אך אין חולק שיש לשם קשר להיבט החקלאי.
לאביב משמעות סמלית של התחדשות הטבע ויש המשערים שמקור שם החודש הלועזיאפריל הוא המילה הלטינית אפריר - להיפתח, כלומר הטבע נפתח מתרדמת החורף. המילה אביב אףהושאלה לציון התחדשות ונעורים באדם, כמו בביטויים "אביב נעוריו" או "אביב ימיו", וכן לציון מאורעות היסטוריים שבהם התחדשות. להלן דוגמאות לכך:
"אביב העמים" הוא שמה של שנת1848 באירופה, והיא נקראת כך משום שבארצות רבות פרצו זרמים מהפכניים להשגתחופש מפני השלטון המדכא.
"האביב של בייג'ינג" הוא כינוייה של תקופה קצרה של ליברליזציה פוליטית בסין הקומוניסטית אשר התרחשה בשנים 1977–1978. את שמה קיבלה התקופה מהאביב של פראג.
"האביב הערבי" הוא השם שניתן לסדרה של התקוממויות, הפגנות, מעשי מחאה וימי זעם בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי, שהחלו ב-17 בדצמבר 2010, ונקרא על שמו של אביב העמים.
בחודשי האביב מתגברתנטייתו של ציר כדור הארץ לכיוון השמש והימים הולכים ומתארכים. התחממות מזג האוויר בתקופה זו גורמת להפשרת השלגים ולהתמתנות הקרה, ובתוך כך מתחיליםללבלב ולפרוח גם מינים רבים של צמחים. מכאן, כאמור, גם שמה של העונה. באזורים שבהם לא יורד שלג ונדיר שמתפתחת בהם קרה, הטמפרטורות באוויר ועל פני הקרקע עולות מהר יותר והאביב מגיע מוקדם יותר בשנה, לעיתים סביב חודש פברואר בחצי הכדור הצפוני.
במינייונקים רבים,עונת הרבייה והייחום מותאמת לכך שתנאי הסביבה יהיו הטובים ביותר עבור ההיריון או הוולד, עם מספיק מים ומזון וטמפרטורה נוחה. תנאים אלה מופיעים על פי רוב באביב. תהליך התאמת עונת הרבייה לעונות השנה מתווך באמצעות שינויים בהפרשתמלטונין בבלוטת האצטרובל כתוצאה מהשינוי באורך שעות האור. שינויים אלה בהפרשת מלטונין משרים שינויים בהפרשתהורמון משחרר גונדוטרופינים בהיפותלמוס.
בלוחות שנה רבים מתרבויות עתיקות ובנות ימינו נקבעה תחילת השנה באביב. על בסיס זה, ועל בסיס משמעות ההתחדשות והפריחה המוענקת לעונה זו, נפוצו בעולם חגים בתקופת האביב. בקרב עמיהמזרח התיכון נחוג במסופוטמיה בימי קדם החגאקיטו סביב קציר השעורים, במצרים העתיקה חג האביב, כלל את תקופת פריחת הדגן סביב הנילוס וקושר לאלאוזיריס, חג האביב המצרי התגלגל ברבות השנים לתרבות הערבית במצרים וידוע בשםשם א-נסים. היהודים חוגגים את חג הפסח אשר חל בחודש האביב, והפרסים חוגגים את הנורוז. ברחבי העולם מציינים הנוצרים את חג הפסחא, ובמזרח הרחוק, שם תרבויות רבות מציינות את תחילת האביב סביב חודש פברואר, נחוגראש השנה הסינית וחג הטט הווייטנאמי.
שקע שרבי. הקווים הלבנים מראים את הלחץ בקרקע. האוויר מסתובב סביבו נגד כיוון השעון, האיור מראה בבירור כי הוא מזרים אוויר חם ומדברי צפונה (מפת 500 מ"ב + קרקע)חרצית עטורה (צהוב) ופרג אגסני (אדום) יוצרים מרבדי פריחה בשיא האביב וסופו.
האביב בישראל מאופיין במעבר תכוף שלשקעים שרביים דרךישראל כפי שניתן לראות במפה המצורפת המראה שקע שרבי שנמצא בגבול מצריים-לוב ועושה את דרכו לישראל. שקעים אלה מאופיינים בעלייה חדה בטמפרטורות (שרב), אובכים וסופות חול, ולאחר מספר ימים ירידה בטמפרטורות (שבירת שרב) שמלווה בעננות נמוכה ולעיתים גם ירידת משקעים.
.JPG)
