בספר ירמיהו,פרק ל"ו נכתב כי בזמןיהויקים ערכוצום בחודש התשיעי וקראו את מגילתברוך בן נריה, ולאחר שהוקראה לו, שרף יהויקים את המגילה. יום זה נקבע ליום צום במגילת תענית בתרא. ישנן מספר גרסאות בנוסח המגילה באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור "הגה דר"ע" (רבי עובדיה הנביא) והגהות "סוד ישרים" שהודפסו בתנ"ך אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום צום[3], כיוון שהוא ארבעים יום לאחרהושענא רבה[4], ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום שלקבלת התורה. החת"ם סופר בדרשותיו[5] מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא בחודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשהתשובה מחכים לחודש התשיעי. החת"ם סופר מפרש לפי זה גם אתספר זכריה,פרק ז',פסוק א', המזכיר אתד' בכסלו, שהוא כנגדחג הסוכות החל ארבעה ימים לאחריום כיפור.
